• כהן - יקולב

ביטוח- מבוטח תם לב- האם שחרור מבטחת מחבות כלפי אחד המבוטחים בשל התנהגותו הפסולה...

ביטוח- מבוטח תם לב- האם שחרור מבטחת מחבות כלפי אחד המבוטחים בשל התנהגותו הפסולה, משחרר את המבטחת מחבות כלפי מבוטח תמים, תם לב, שידו לא הייתה במעל?

ביסודה של דוקטרינת "המבוטח התמים" עומדת התפיסה לפיה כאשר פוליסת הביטוח מכסה שני מבוטחים או יותר, אין שחרור המבטח מחבות כלפי אחד המבוטחים בשל התנהגות פסולה מצדו של מבוטח זה, משחרר את המבוטח מחבות כלפי מבוטח אחר שידו לא הייתה במעל. במילים אחרות, במקרה של ריבוי מבוטחים, ההגנה העומדת למבטח כלפי מבוטח פלוני בשל אשמו, אינה עומדת לו בהכרח כלפי מבוטח אלמוני תם לב.


בפסה"ד שניתן על ידי בית המשפט העליון, הכיר בית המשפט פה-אחד בדוקטרינת "המבוטח התמים" בדין הישראלי. תוך שכב' השופט ע' גרוסקופף, ניתח ואיבחן בין המצבים השונים, כשהאבחנה המרכזית היא בין מבוטחים בעלי אינטרס משותף באובייקט נשוא הביטוח, לבין מבוטחים בעלי אינטרסים שונים.


בית המשפט איבחן ומיפה מס' מצבים:


  1. מצבים בהם המבטחת מעלה טענת הגנה לפטור מכיסוי, שאינה תלויה באשם של אחד המבוטחים- אין תחולה לדוקטרינה.


  1. כשמדובר במבוטחים בעלי אינטרסים שונים, והמבטחת מעלה טענת הגנה לפטור מכיסוי, שתלויה באשם של אחד מהמבוטחים והנוגעת לביצוע הסכם הביטוח - ישנה תחולה מלאה לדוקטרינה.


  1. כשמדובר במבוטחים בעלי אינטרסים שונים והמבטחת מעלה טענת הגנה לפטור מכיסוי, שתלויה באשם של אחד מהמבוטחים והנוגעת להיווצרות חוזה הביטוח- ישנה תחולה חלקית לדוקטרינה.


  1. כשמדובר במבוטחים בעלי אינטרס משותף והמבטחת מעלה טענת הגנה לפטור מכיסוי, שתלויה באשם של אחד מהמבוטחים והנוגעות להיווצרות חוזה הביטוח או לביצועו, יש ספק בתחולת הדוקטרינה.


כב' השופט ע' גרוסקופף:


"סבור אני כי הגיעה העת להכיר בכך שלדוקטרינת "המבוטח התמים" יש תחולה גם במשפט הישראלי, ולמקד את הדיון בשאלה מהו היקף התחולה של דוקטרינה זו. משמעותה של דוקטרינת "המבוטח התמים" היא כי במצבים מסוימים, בהם מכסה אותו חוזה ביטוח מספר מבוטחים, הגנתה של חברת הביטוח מפני חבות על פי הסכם הביטוח היא הגנה חלקית, החלה רק במערכת היחסים שבינה לבין אחד המבוטחים, שבשל התנהלותו פטורה חברת הביטוח מאחריותה כלפיו (להלן: "המבוטח האשם"), ואין להגנה תחולה במערכת היחסים שבינה לבין מבוטח אחר, שבהתנהגותו לא נפל כל פגם (להלן: "המבוטח התמים").


ההצדקה להכרה בדוקטרינת "המבוטח התמים" היא שבמצבים מסוימים, הגנה הניתנת לחברת הביטוח במישור היחסים שבינה לבין המבוטח האשם אינה מצדיקה, מבחינת התכליות שביסודה, הענקת הגנה לחברת הביטוח גם ביחסיה עם מבוטחים אחרים אותם מכסה חוזה הביטוח. טלו, למשל, את המצב בו בעלי דירות בבית משותף מתאגדים יחדיו, ועורכים ביטוח מפני שריפות, המכסה את כלל הדירות הבניין. לימים, מתרחשת שריפה, ומתברר כי אחד מבעלי הדירות גרם לה במתכוון. פשיטא כי בעל הדירה שגרם בזדון לשריפה לא יוכל לתבוע בגין הנזק שנגרם לדירתו, ואולם האם חברת הביטוח תהיה פטורה גם מאחריותה כלפי יתר בעלי הדירות בבית המשותף? דומני כי התשובה השלילית ברורה על פניה. חוזה הביטוח בדוגמה זו כורך אומנם מספר מבוטחים (בעלי הדירות בבית המשותף), ואולם הפטור שניתן לחברת הביטוח מול אחד מהם (בעל הדירה שהצית את הבניין) אינו מצדיק שחרורה מאחריות כלפי מכלול המבוטחים (בעלי הדירות שאינם אחראים לשריפה)... ההבחנה המרכזית העולה מפסקי הדין של בית המשפט העליון שעסקו בדוקטרינת "המבוטח התמים" היא בין מבוטחים בעלי אינטרס משותף באובייקט נשוא הביטוח, לבין מבוטחים בעלי אינטרסים שונים...


כאשר מדובר במבוטחים בעלי אינטרס משותף (למשל, בעלים במשותף של רכוש שנשרף), הרי שחברת הביטוח נושאת בחבות אחת להעניק פיצוי בגין הפגיעה באינטרס המשותף (הנזק לרכוש המשותף), ואולם הנשייה בחבות זו מוחזקת בידי מספר מבוטחים. זהו מצב של ריבוי נושים בחיוב אחד... שכן על החייב (חברת הביטוח) מוטלת רק חבות אחת לשלם בגין מקרה הביטוח, הגם שהזכות לתבוע ממנו את קיום החיוב (תשלום תגמולי הביטוח) עומדת למספר נושים (מבוטחים)...

לעומת זאת, כאשר מדובר במבוטחים בעלי אינטרס שונים (למשל, בעלי דירות שונות בבית משותף או משכיר ושוכר של מבנה), הרי שהחבות קמה אומנם בעקבות אותו אירוע (שריפת הבניין), ואולם מבחינה אנליטית הזכות של כל מבוטח היא זכות נפרדת לפיצוי, מאחר שהיא מתייחסת לאינטרס אחר, ואין מדובר בחיוב אחד כלפי שני נושים...הבחנה מרכזית בהקשר זה היא בין אירועים הנוגעים להיווצרות חוזה הביטוח... לאירועים הנוגעים לביצוע הסכם הביטוח, כגון הפרה של התחייבות המוטלת על המבוטחים או אי עמידה בנטל המוטל עליהם...


בהתאם נקבע כי: "כאשר עסקינן במבוטחים בעלי אינטרסים שונים, הנכונות להפעיל את דוקטרינת "המבוטח התמים" גבוהה יותר. הטעם לכך הוא שהזיקה בין המבוטחים חלשה יותר, וההצדקות לקשור את גורלו של המבוטח התמים במבוטח שנפל אשם בהתנהלותו פחותות. יחד עם זאת, גם במצב דברים זה אין לקבל את טענת "המבוטח התמים", כאשר ההגנה לה טוען המבטח אינה תלויה באשם... ההסבר לכך הוא שתום ליבו של המבוטח אינו מועיל, במצב דברים זה, לשלול את הגנת המבטח. מכאן שגם ביחס למבוטחים בעלי אינטרסים שונים, דוקטרינת ה"מבוטח התמים" אינה חלה בכל המצבים, אלא תחום השתרעותה מוגבל למצבים בהם ההגנה לה טוען המבוטח תלויה באשם המבוטח."


לפסק דין זה חשיבות משמעותית בפוליסות מרובות מבוטחים, כדוגמת פוליסות קבלניות, בהן ברוב המקרים קיימים למבוטחים אינטרסים שונים במושא הביטוח.


ע"א 7058/17, ע"א 8044/17, ע"א 8053/17 נתן מלמד נ' ציונה ליבוביץ ו-40 אחרים (בימ"ש עליון, הרכב כב' הש' י' עמית, הש' ג' קרא, הש' ע' גרוסקופף, פס"ד 10/03/2020.

פוסטים אחרונים

הצג הכול

על מבטחת ליתן מלוא עמדתה בנוגע לתביעת צד שלישי [ניזוק], שאחרת עלולה להיות מנועה מלהעלות טענות חדשות

כידוע, בהתאם להנחיות המפקח על הביטוח, על מבטחת ליתן למבוטחה את מלוא עמדתה בנוגע לעילות תביעתו, שאחרת, עקרונית, לא תוכל להעלות, במועד מאוחר יותר נימוק נוסף לדחייה שיכלה לטעון בהזדמנות הראשונה. לא פעם מ