על המהפכה המשפטית וההשתק השיפוטי - ומה שבניהם
03/2023
הכותרת אינה משקפת את הדברים עליהם ברצוני לכתוב הפעם. זוהי רק דרכי לתפוס את תשומת ליבכם (אנחנו בכל זאת כמעט בפורים). אז אם הגעתם עד כאן, תקדישו עוד שתי דקות לדברים החשובים להלן.
הפעם ברצוני להתייחס לסוגייה מורכבת שעלתה לאחרונה לכותרת, אולם שרירה וקיימת מזה שנים רבות. המדובר בסוגית ההשתק השיפוטי.
ההשתק השיפוטי, עניינו, מניעות אשר עשויה לעמוד בפני בעל דין להעלות טענות (עובדתיות ולעיתים אף טענות משפטיות) והיפוכם בהליך אחר. רוצה לומר, בעל דין אינו יכול להעלות טענות בהליך מסוים אשר סותרות טענות שהעלה בהליך אחר. בעל דין שהעלה טענה כזו עשוי להיות מושתק ובית המשפט עשוי לקבוע כי קיימת לו מניעות משפטית.
בפסה"ד שניתן לאחרונה בגץ 8948/22 אילן שיינפלד נ' הכנסת, אריה דרעי ואח' [ביהמ"ש העליון 18/01/2023), ניתנה התייחסות נרחבת לסוגיית ההשתק השיפוטי. בית המשפט העליון שלל כידוע מאריה דרעי את האפשרות להתמנות לשר, נוכח הצהרות מטעמו בהליך הפלילי שנוהל כלפיו. "השופט א' שטיין: ... המצב המשפטי הכללי שהכנסת כוננה אינו משנה כהוא זה את מצבו המשפטי האינדיווידואלי של דרעי, אשר נוצר בעקבות ההצהרה שהלה מסר לבית המשפט אגב אישורו של הסדר הטיעון. הצהרה זו והסתמכותו של בית המשפט והתובע עליה יוצרות "השתק שיפוטי" ומעמידות בפני דרעי, בבואו להתמנות לשר בממשלה, אבן-נגף משפטית שאין לה הופכין, ששמה "מניעות": מניעות אישית אשר חוסמת בפני דרעי – וכפועל יוצא מכך, בפני ראש הממשלה שמבקש למנות את דרעי לשר – את האפשרות להתמנות לשר... דוקטרינת ההשתק השיפוטי וכללי המניעות המקבילים, אשר נקבעו בפסיקתו של בית משפט זה ויושמו על ידו במגוון רחב של מקרים, נמצאים עמנו מזה זמן רב... כללים משפטיים אלה באים למנוע ניצול לרעה של ההליך השיפוטי, להבטיח את תקינותו, וכן למנוע את שחיקתו של משאב ציבורי-מוסרי הקרוי יושרה. לפיכך "בעל דין שטען טענה בהליך אחד וטענתו התקבלה, מושתק מלהתכחש לטענתו גם בהליך נגד יריב אחר [...] ולטעון טענה הפוכה" ... נראה שהיום הכול יסכימו כי בעל דין שטען טענה או נקט עמדה בפני בית משפט, וכתוצאה מכך צמחה לו 'הנאה' כלשהי – במובן הפשוט של המילה – בפסק הדין, אף אם טענתו לא התקבלה, אינו רשאי לטעון, בשל כללי ההשתק השיפוטי, טענה מנוגדת לאותה טענה או עמדה בה נקט במסגרת הליך קודם"...".
סוגיית ההשתק השיפוטי עלתה ועולה בהליכים ופסקי דין רבים ואף עולה בהקשר לדיני הנזיקין והביטוח. פעמים רבות, בתי המשפט דחו תביעות או שללו העלאת טענות של אחד הצדדים, נוכח טענות קודמות שהועלו בהליכים אחרים מטעם אותו צד.
כך לדוג', תביעת רשלנות מקצועית כנגד עורך דין נדחתה בין היתר, על בסיס ההשתק השיפוטי. בת"א 62997-11-17 היקרי נ' קירשנברג (כב' הש' אמיר ויצנבליט, פס"ד 17/05/2019). קבע בית המשפט כי: "לאור זאת דין התביעה להידחות ומשני טעמים שקיימת ביניהם חפיפה מסוימת: הראשון הוא קיומו של השתק שיפוטי, והשני הוא כי לאור הסתירות שהתגלעו בטענות התובעים אין לאמץ את גרסתם לגופו של עניין. הטעם הראשון לדחיית התביעה הוא קיומו של השתק שיפוטי. על-פי הכלל בדבר השתק שיפוטי, אין להתיר לבעל דין להעלות טענות עובדתיות או משפטיות סותרות באותו ההליך או בהליכים שונים....כפי שנפסק, הכלל בדבר השתק שיפוטי הוא נגזרת של עקרון תום-הלב והאיסור על שימוש לרעה בהליכי משפט.... כלל זה הוא פועל יוצא של הגינות דיונית, ותכליתו היא בין היתר למנוע מבעל הדין לנהוג בתכסיסנות. "הכלל, אשר נגזר מעיקרון תום הלב, נועד לסכל פגיעה בטוהר ההליך השיפוטי ובאמון הציבור במערכת המשפט וכן להניא מפני ניצולם לרעה של בתי המשפט"... לטעמי, לכלל בדבר ההשתק השיפוטי מטרה נוספת והיא לעודד את בעל הדין לומר אמת בבית המשפט. זאת שכן הכלל מחייב את בעל הדין להיות עקבי בגרסאותיו ולא לשנותן לפי צרכיו. כך משרת הכלל את התכלית בדבר הגעה לחקר האמת... חזרה לענייננו, דעתי היא שהתובעים מושתקים להעלות טענותיהם כלפי הנתבעת לאור טענותיהם בהליך הקודם. בהליך דנא טוענים התובעים, בין היתר, כי הנתבעת לא הסבירה להם כי מטרת העסקה בדבר הפשרת הקרקע לבנייה ככל הנראה לא תושג ולא הסבירה להם את הסיכון הרב הטמון בעסקה.... אולם בהליך הקודם ייחסו התובעים את מלוא טענותיהם בדבר ייצוג רשלני של עורך-דין שהם מפנים כעת כלפי הנתבעת, כלפי עורכי-דין אחרים... התובעים טענו שאותו משרד הוא שהיה אמון ואחראי על הנושאים המועלים עתה בתביעה דנא כלפי הנתבעת....".
כך לדוג', בהחלטה שהתקבלה לאחרונה בעניין תא (ת"א) 66651-03-15 אלון גורן עו"ד נ' רון הרבט עו"ד (כב' הש' טל לוי-מיכאלי, פס"ד 20/02/2023) התייחס בית המשפט לסוגייה: " משחיווה דעתו, שוב הוא אינו יכול לייצר אפיק משפטי חלופי עת התוצאה לא נשאה חן בעיניו...משחיווה דעתו התובע כי הפורום המתאים לבירור תביעתו הוא במסגרת הליך פשיטת הרגל, ומשנדחתה תביעת החוב שלו... חסום הוא מניהול הליך נוסף - בין במהלך הליך פשיטת הרגל ובין לאחריו. "
כך לדוג', גם בפסק דין נוסף שניתן לאחרונה, בעניין ע"א 64893-02-22 דלתא קפיטל גרופ בע"מ נ' לוי (כב' הש' אורן שוורץ, פס"ד 18/01/2023): "בנסיבות אלה אני סבור כי עומד לחובתה של דלתא השתק שיפוטי, אשר מונע ממנה מלהתכחש להצהרותיה במסגרת הליך ההוצאה לפועל ... השתק שיפוטי זה מונע מדלתא לטעון לפניי כי השיקים נשוא פסק הדין הם עצמאיים ואינם קשורים להלוואות שכבר נדונו בפסק הדין הראשון."
אחת השאלות העיקריות שעולות כאשר מועלית טענת השתק שיפוטי הינה האם לצורך תחולת ההשתק שיפוטי נדרש שטענתו של בעל הדין התקבלה בהליך הקודם. הדעות בסוגייה זו חלוקות, ועניין זה נסקר במס' פסקי דין, כמו גם הדעות השונות, ובין היתר בעניין: ברמ 8689/14 הוועדה המקומית לתכנון ובניה מגדל העמק נ' מבני תעשיה בע"מ (הרכב כב' הש' י' דנציגר, הש' ע' פוגלמן, הש' י' עמית, פס"ד 04/05/15)
סיכומו של דבר, אם תחליטו להעלות טענה כלשהי בהליך אחד (עובדתית ואף משפטית), עליכם להביא בחשבון כי בית המשפט עשוי למנוע מכם את האפשרות להעלות טענה סותרת בהליך אחר, ואידך זיל גמור....
__________________________
אין באמור לעיל בכדי להוות משום יעוץ משפטי או תחליף לייעוץ משפטי או חוו"ד . בכל מקרה יש לפנות לקבלת ייעוץ משפטי מעורך דין.