אי גילוי מידע מהותי - בעקבות פסק הדין בעניין "מלי נעים"

אי גילוי מידע מהותי - בעקבות פסק הדין בעניין "מלי נעים"

02/2025

הפעם ברצוני להתייחס בקצרה לנושא שעולה חדשות לבקרים בקשר לטענת אי גילוי מידע מהותי. נושא זה עלה לאחרונה בפסק הדין בעניין ע"א 55126-09-22 מלי נעים נ' מנורה ואח'.

בפסק הדין נדונה השאלה, האם המבוטחת הפרה את חובתה לגילוי עובדות מהותיות - הן במענה לשאלות שהופנו אליה במסגרת הצעת הביטוח והן מבחינה יזומה.

מדובר בתביעה שהוגשה בגין פריצה לדירה. לאחר האירוע התברר כי לבעלה של המבוטחת היה עבר פלילי ולכן נטען כי החליטו בני הזוג לערוך את הפוליסה ע"ש האישה בלבד. לאחר האירוע דחתה מנורה את התביעה (בין היתר) בטענה כי המבוטחת לא גילתה מידע מהותי ושהוסתר בכוונת מרמה אודות עברו הפלילי של הבעל. בית המשפט השלום דחה את התביעה וערעור שהוגש לבית המשפט המחוזי התקבל. בית המשפט המחוזי קבע כי המבוטחת לא הפרה את חובת הגילוי המהותי ואף לא הפרה את הגילוי היזום.

בית המשפט המחוזי הזכיר מושכלות יסוד בקשר לחובת הגילוי.

כידוע, סעיפים 6-8 לחוק חוזה הביטוח משמשים את המסגרת הנורמטיבית בנושא ועוסקים בחובת הגילוי המוטלת על המבוטח ובתוצאות הפרתה (סעיפים 8-7). חובת הגילוי של המבוטח מעוגנת בסעיף 6(א) לחוק. על המבוטח להשיב ככלל בטופס הצעת הביטוח לכל שאלה בעניין שיש בו כדי להשפיע על נכונותו של מבטח סביר לכרות את החוזה בכלל או לכרותו בתנאים שבו תשובה מלאה וכנה. בסעיף 6(ג) לחוק נקבע כי הסתרה בכוונת מרמה מצד המבוטח של ענין שהוא ידע כי הוא ענין מהותי, דינה כדין מתן תשובה שאינה מלאה וכנה. תוצאת אי הגילוי, נקבעה בסעיף 7(ג) לחוק במקרה בו אירע מקרה הביטוח טרם ביטול החוזה, ומאפשר למבטחת תרופה של תשלום יחסי או פטור מלא מתשלום דמי הביטוח ככל שהתשובה ניתנה בכוונת מרמה ו/או ככל שיוכח שמבטח סביר לא היה מתקשר באותו חוזה, אף בדמי ביטוח מרובים יותר, אילו ידע את המצב לאשורו; בנוסף, על המבוטח לגלות כל מידע מהותי למבטח, אף אם לא נשאל לגבי אותו מידע באופן ספציפי.

בית המשפט המחוזי קבע כי: "משמע, שעל פי הראיות שהונחו לפני ביהמ"ש קמא, השאלה בטופס ההצעה מופנית למבוטח בלבד והמערערת – המבוטחת על פי הפוליסה, לא השיבה מענה שאינו אמת ! משמע, לא הפרה את הקבוע בסעיף 6(א) לחוק חוזה ביטוח." רוצה לומר, בית המשפט קבע, כי מאחר והשאלה נוסחה באופן שמטיל חובה על המבוטחת לגלות מידע מהותי, הרי שלא הייתה חובה על המבוטחת ליידע את חברת הביטוח על עברו הפלילי של בעלה ועל כן, נקבע כי המבוטחת מסרה מידע אמיתי.

ואולם, כפי שבית המשפט המחוזי ציין, "בכך לא תם הבירור, שכן, נשאלת השאלה, אם מתקיים בענייננו הקבוע בסעיף 6(ג) לחוק חוזה ביטוח" והיינו האם היה על המבוטחת ליתן גילוי יזום, האם מדובר בהסתרה שניתנה בכוונת מרמה של ענין שהוא ידע כי מהותי?

בית המשפט ציין בהקשר כי "הפרשנות המקובלת היא כי סעיף זה מטיל על המבוטח "חובה ליזום מסירת מידע למבטח כאשר בידיו מידע מהותי עבור המבטח, אף אם לא נשאל על כך מפורשות." היינו, "חובה לגילוי יזום, שהינה חובה נפרדת מן החובה להשיב תשובות מלאות וכנות על השאלות המוצגות על ידי המבטח" עם זאת, ציין בית המשפט כי: "חובת הגילוי היזום הינה חובה מצומצמת ועל הטוען להפרתה להוכיח הסתרה בכוונת מרמה מצד המבוטח ומודעות של המבוטח לכך שמדובר בעניין מהותי. מדובר ביסודות שהוכחתם אינה פשוטה".

בסופו של דבר בית המשפט קבע כי: "ניתוח הראיות שהוצגו לפני ביהמ"ש קמא והמסד העובדתי שנקבע בפסה"ד מביא לתוצאה, כי לא מתקיימים התנאים הקבועים בסעיף 6(ג) לחוק חוזה הביטוח.... דומה כי כל אלו מובילים למסקנה כי עברו הפלילי של בן הזוג, גם לשיטתה של משיבה-1 אינו ענין מהותי כלל ! עוד, לא הוכח ושוכנעתי כי לא התקיימה הסתרה בכוונת מרמה מצד המערערת של ענין שהיא ידעה או שהיה עליה לדעת כי הוא "ענין מהותי" בהינתן קביעה זו, אזי באה אני למסקנה לפיה חובת הגילוי לא הופרה על ידי המערערת ולכן גם לא מתקיימים התנאים לשלילת התרופות, כפי שנקבעו בסעיפים 7 ו- 8 לחוק חוזה ביטוח ובנסיבות אלו יש לקבל את התביעה ולקבל את הערעור.". (הדגשות לא במקור).

בשולי הדברים נציין, כי על פסק הדין הוגש ערעור לבית המשפט העליון שטרם נדון.

סופו של דבר בית המשפט המחוזי קיבל את הערעור וקבע כי לא הופרה חובת הגילוי המהותי ואף נקבע כי המבוטחת לא הפרה את הגילוי היזום וזאת משלא הוכח כי מדובר בעניין מהותי מבחינת חברת הביטוח ואף לא הוכח כי המבוטחת פעלה מתוך כוונת מרמה בעניין שהיה ידוע לה כי מהותי. בהקשר לכך יוזכר כי על חברת הביטוח הטוענת לאי גילוי ו/או טענת מרמה - הנטל להוכיח את טענתה.