ביטוח חסר וחובות המבטח והסוכן

ביטוח חסר וחובות המבטח והסוכן

05/2024

הפעם ברצוני, להתייחס בקצרה ו-"על קצה המזלג" לנושא ביטוח חסר, נושא שעולה חדשות לבקרים בהליכים משפטים שונים. סעיף 60 לחוק חוזה הביטוח קובע כי: "היה בשעת כריתת החוזה סכום הביטוח פחות משוויו של הנכס המבוטח, תפחת חבות המבטח בשיעור יחסי שהוא כיחס שבין סכום הביטוח לבין שווי הנכס בשעת כריתת החוזה". מקום בו בחר מבוטח לבטח את רכושו בסכום נמוך משוויו במועד עריכת הפוליסה, הרי שיהיה זכאי לקבל תגמולי ביטוח רק באופן יחסי בגין הנזק שנגרם לו.

ביטוח חסר יכול לחול בהקשר לחלק גדול מהכיסויים בפוליסה, בין היתר, בהקשר לשווי המבנה המבוטח, המלאי, הציוד (ככל שהתברר כי המבנה, המלאי או הציוד בוטחו בסכומים הנמוכים משווים הממשי), בקשר לפרק אובדן הרווחים (ככל שהתברר כי הרווח הגולמי השנתי גבוה מהסכום המבוטח) ואף בהקשר לפרק חבות המעבידים (ככל שהתברר כי כמות העובדים אצל המעביד גבוה מהמוצהר).

לא אחת נתקלתי במקרים בהם בפוליסת הביטוח ניתן כיסוי ביטוחי "חסר" בפרק אובדן הרווחים, כאשר מבוטח מן השורה אינו מבין את המשמעות ונפקות הדברים ואת אופן הצגת הדברים בפוליסה.

ניתן לסכם בקצרה מספר קביעות שעלו מתוך הפסיקה בהקשר לביטוח חסר (אם כי, אקדים ואציין, כי הפסיקה שמצאתי בהקשר הינה מבתי המשפט השלום - דבר שמאפשר לכל שופט לפעול לפי שיקול דעתו):

1. במקרה של ביטוח חסר, ועוד לפני קרות האירוע הביטוחי, חלה חובה על סוכן הביטוח להבהיר למבוטח את המשמעות והנפקות של ביטוח חסר באופן ברור וממצה.

3. על מבטחת הטוענת לביטוח חסר להוכיח כי התובע הבין מהו ביטוח חסר ומה המשמעות של רכיב זה.

5. ביטוח החסר נבחן במועד ההתקשרות הביטוחית (כריתת החוזה) אלא א"כ הוסכם אחרת במפורש.

7. הנושא של ביטוח חסר, הינו נושא אקטוארי מורכב, אשר אינו מובן למבוטח מן השורה ולכן, יש להסבירו היטב למבוטח ולחילופין ניתן להבליט באופן ראוי ברשימת הפוליסה את סעיף ביטוח החסר ולא רק כסעיף אחד מיני רבים בתנאים הכלליים.

9. בקשר לביטוח מבנה, קיימת חובה להתריע בפני המבוטח את נפקויותיו של ביטוח חסר (מאחר ומדובר בהתנאה שאינה אינטואיטיבית למבוטח ההדיוט), ובפרט כאשר סוכן הביטוח או המבטחת יודעים, באופן פוזיטיבי, על סמך המחירונים הנמצאים בידיעתם הבלעדית, כי קיימת סיטואציה של ביטוח חסר.

11. על המבטח לבצע הערכת שווי של הרכוש המבוטח לפני כריתת חוזה הביטוח. 

13. על המבטח להפנות את תשומת לב המבוטח לערוך סקר עדכני.          

15. על המבטח לוודא כי המבוטח מודע לאפשרות קיומו של ביטוח חסר ולתוצאות הנובעות ממנו ולוודא כי המבוטח מודע לאפשרות קיומו של ביטוח חסר וזאת כתנאי להסתמכותה על הטענה.

בת.א (רמ') 74645-12-20 נאדר מנסור נ' הפניקס, מדובר היה באירוע של שריפה בעסקו של המבוטח. המבנה היה מבוטח בחברת הפניקס אשר טענה כי המבוטח זכאי לפיצוי חלקי בגין נזקי המבנה עקב היותו בביטוח חסר. בית המשפט פסק כי: "שווי המבנה במועד קרות אירוע הביטוח הינו אחד מרכיבי הסייג של ביטוח חסר על פי הפוליסה, וככזה הרי שהנטל להוכיחו רובץ על הנתבעת. ...הנתבעת לא עמדה בחובתה להביא לידיעת התובע את המשמעות והנפקות של ביטוח חסר... אני סבור כי הנתבעת לא עמדה בנטל המוטל עליה להראות כי התובע הבין מהו ביטוח חסר ומה המשמעות של רכיב זה. ... כל אלה מוליכים למסקנה, כי ככלל, אין להכיר בתנייה המסייגת או פוטרת את המבטחת מאחריות אלא אם הובהרה למבוטח משמעותה טרם החתימה על החוזה בבירור ובהבלטה.... הווי אומר, לא רק שנדרש מן הצדדים שיפעלו בגילוי לב יותר מסוגי חוזים אחרים, אלא גם מקפידים אתם בכל הנוגע לדיוק ולדווקנות בניסוח הדברים וכמובן גם בכיבודם." בעיני נכון הדבר במיוחד בכל הנוגע לסייגים אשר אינם אינטואיטיביים.  אדם מן היישוב מבין כי עליו להשיב נכונה לשאלות שנשאל במסגרת הצעת הביטוח, ומבין גם כי ככלל עליו למסור מידע אשר עשוי להיות רלבנטי לכיסוי הביטוחי. הנושא של ביטוח חסר, לעומת זאת, הינו נושא אקטוארי מורכב, אשר אינו מובן או מתבקש למבוטח מן השורה.... ." אני מקבל את עמדת הנתבעת לפיה לא ניתן להסביר לכל מבוטח ובכל פוליסה את כלל התנאים והסייגים, אך עמדה זו אינה חלה בענייננו, וזאת משני טעמים. הראשון הוא כי החלופה למתן הסבר מפורט הוא הבלטה ראויה ברשימת הפוליסה, ולא רק כסעיף אחד מיני רבים בתנאים הכלליים. הפוליסה בענייננו אינה כוללת הבלטה שכזו. שנית, וחשוב מכך, עובדת קיומו של ביטוח חסר במקרה של ביטוח מבנה נמצאת בידיעתה המלאה והבלעדית של המבטחת. כפי שציין שמאי הנתבעת, החישוב של שווי המבנה נעשה על סמך מחירונים גנריים כלשהם, ומכאן שבהינתן סוג המבנה ושטחו, המבטחת יודעת אם סכום הביטוח תואם את שווי המבנה או נמוך ממנו. ... מכאן שהנתבעת יודעת, בזמן אמת, כי הביטוח נעשה בתנאים של ביטוח חסר. לטעמי, במקרה כזה חלה חובה על סוכן הביטוח להבהיר למבוטח את המשמעות והנפקות של ביטוח חסר באופן ברור וממצה, וחובה על המבטחת לוודא כי הדבר אכן נעשה או לעשות זאת בעצמה."  

בתיק אמ (הרצ') 5530-05-10 יובל אברהם נ' הראל מציין בית המשפט כי: "... הימנעות מלהפנות את תשומת לב המבוטח לערוך סקר עדכני לגבי שווי הרכוש מהווה חוסר תום לב בקיום החוזה. המלומד ירון אליאס סבור, כי ראוי להטיל על המבטח חובה לוודא כי המבוטח מודע לאפשרות קיומו של ביטוח חסר ולתוצאות הנובעות ממנו, וזאת לפחות ככל שמדובר בסוגי ביטוח החשופים באופן מיוחד להיווצרות מצבים של ביטוח חסר, כגון ביטוח דירות ותכולתן וביטוח בתי עסק ובהקשר זה אין די בהבלטת תנית ביטוח החסר בפוליסה. חובה נוספת העשויה לחול, לשיטתו של המלומד ירון אליאס הינה, החובה לבצע הערכת שווי של הרכוש המבוטח לפני כריתת חוזה הביטוח, שכן הערכה כזו עשויה למנוע מראש את חלקיות הביטוח, לפחות בכל אותם מקרים שבהם ביטוח החסר התגבש כבר בשעת הכריתה. מקובלת עליי ההנחה, לפיה עקרון ההגינות מחייב את המבטח לשום בעצמו את שווי של הרכוש המבוטח בטרם כריתת חוזה הביטוח, ...מן הראוי לחייב את המבטחת לוודא כי המבוטח מודע לאפשרות קיומו של ביטוח חסר וזאת כתנאי להסתמכותה על הטענה, הדברים ייאמרו ביתר שאת באותם מקרים בהם הביטוח נרכש באמצעות הטלפון שאז חובת הזהירות המוטלת על המבטח הינה מוגברת".

גם בת.א. (אש') 1082/12 יורם אונונו נ' שירביט נקבעו דברים דומים: "מקובלות על טענות התובע כי למעשה מדובר בסייג לחבות שלא פורט כנדרש והסתמכות עליו אסורה ומהווה תיאור מטעה של עסקת הביטוח. ... מבוטח סביר לא מודע לפירוש המונח ביטוח חסר ולעקרון המיצוע העומד בבסיסו וכדי להסתמך על עניין זה יש להבהיר למבוטח, טרם כריתת הביטוח, את המשמעות של ההצהרה בדבר גודל הנכס.".

יוער בהקשר, כי בשנת 2015 עודכנו תקנות הפיקוח על עסקי ביטוח (תנאי חוזה לביטוח דירות ותכולתן), תשמ"ו-1986, במסגרתן מצויה "הפוליסה התקנית" לדירות, תוך שנקבע לגבי תחולת ביטוח חסר (בהקשר לפרק ביטוח הדירה, כי  סעיף 60 לחוק חוזה הביטוח (המתייחס כאמור לעיל ל"ביטוח חסר"), לא יחול על פרק זה.

הנה כי כן, מאחר וביטוח חסר אינו מוכר ומובן למבוטח מן השורה (ההדיוט), נראה כי קיימת מגמה בשנים האחרונות לאפשר פחות ופחות למבטח להסתמך על ביטוח חסר, אלא אם כן יוכח כי סעיף המגבלה הוסבר כראוי למבוטח ולחילופין ככל שהמבטח יוכיח כי הסעיף הובלט כנדרש ו/או כי המבטח נקט בפעולות אחרות על מנת למנוע את המצב של ביטוח חסר (כגון הערכת שווי / סקר סיכונים בעת ההתקשרות הביטוחית וכיוצ"ב). אם המבטח לא עשה כן, יהיה קושי לשכנע את בית המשפט להפחית את תגמולי הביטוח עקב ביטוח החסר.