בעקבות פסק הדין בעניין ת.א. 71411-01-17 דניה סיבוס נ' מנורה

בעקבות פסק הדין בעניין ת.א. 71411-01-17 דניה סיבוס נ' מנורה

06/2024

הפעם ברצוני להתייחס בקצרה לפסק הדין שבנדון שניתן לאחרונה בבית המשפט המחוזי - מחוז מרכז - בפני השופט מר מיכאל תמיר.

אקדים ואציין כי אין המדובר בפסק דין תקדימי המבטא הלכות חדשות, כי אם בעיקרו (הגם שאינני מסכים לכל האמור בו), יש בו חזרה על הלכות קודמות בדיני הביטוח ומכאן חשיבותו.

מדובר בתביעה ע"ס של כ-31 מיליון ₪ שהגישה חברת דניה סיבוס אשר הייתה מבוטחת בפוליסת כל הסיכונים עבודות קבלניות כנגד חברת "מנורה" בגין קריסת גשר גנטרי (מתקן ייעודי לצורך חיבור מקטעים תרומיים של גשר). כתוצאה מהאירוע נגרם נזק כבד למבנה הגשר, לגשר הגנטרי וכן נגרם נזק כבד לדניה סיבוס בשל עצירת פעולות הבנייה. 

חברת "מנורה" הכירה בחבותה הביטוחית בקשר לנזק הישיר שנגרם למבנה הגשר, אך שללה את הכיסוי בקשר ליתרת הנזקים ובכלל זה לא הכירה בהוצאות המוגדלות שנגרמו לדניה סיבוס.

עיקר המחלוקת בין הצדדים נגעה לשאלה, האם קיים בפוליסה כיסוי ביטוחי בגין שינוי שיטת העבודה אשר נועדה למנוע עיכובים צפויים בפרוייקט עד לרכישת גנטרי חלופי ולחסוך קנסות פיגורים שאינם מבוטחים. רוצה לומר, האם בפוליסה קיים כיסוי ביטוחי בגין פעולות שנעשו לצורך צמצום נזק עתידי.

בית המשפט דחה את עיקר התביעה.

ראש וראשון קבע בית המשפט כי אין בפוליסת הביטוח כיסוי ביטוחי לגנטרי אשר בוטח בפוליסת צמ"ה בלבד. בית המשפט קבע כי אומנם סכום הביטוח בפוליסת עבודות קבלניות אמור לשקף את שווי כל חוזה ההתקשרות מול המזמין, אך במקרה זה נקבע כי לא הוכח כי החוזה כולל גם את שווי הגנטרי וכי מכל מקום, הפוליסה אינה מכסה מנופים וציוד מכני הנדסי כבד (בפוליסה אף קיים חריג השולל כיסוי ביטוחי בגין ציוד עזר לבניה, כלי עבודה וציוד מעל 5,000 $ לפריט).

לעצם השאלה קבע בית המשפט כי הפוליסה אינה מכסה הוצאות בשל שינוי שיטת העבודה. מקרה הביטוח מוגדר בפוליסה כנזק פיזי לפרוייקט והצורך בשינוי שיטת העבודה לא נבע מהנזק הפיזי לעבודות הבנייה, אלא על מנת לצמצם את הנזק של השבתת הפרוייקט ונזק זה קבע בית המשפט אינו מהווה מקרה ביטוח בפוליסת עבודות קבלניות.

עוד קבע בית המשפט כי מאחר והפוליסה אינה מכסה נזק תוצאתי מכל סוג, לפיכך אין כיסוי בפוליסה בגין שינוי שיטת העבודה שנועדה למנוע או לצמצם נזקים תוצאתיים שהיו צפויים להתרחש.

בית המשפט קבע כי: "אם כן, מטרת השיפוי היא להחזיר את הרכוש והעבודות למצב שהיה קיים מייד לפני שאירע הנזק. מההגדרה של מקרה הביטוח עולה כי הנזק שבגינו נדרש שיפוי הוא נזק פיזי פתאומי לרכוש או לעבודות, ולא נזק שנגרם עקב השבתת הפרויקט והיעדר יכולת להמשיך בעבודות כמתוכנן. על כן, גם אם הוצאות התובעת לשינוי שיטת העבודה היו הכרחיות להמשך ביצוע הפרויקט, לא מדובר בהוצאות לשם החזרת הרכוש והעבודות בפרויקט למצב הפיזי שהיה קיים מייד לפני קרות הנזק המכוסה בפוליסה".

עוד קבע בית המשפט בקשר להרחבה לכיסוי בגין נזק עקיף מתכנון לקוי, עבודה לקויה וחומרים לקויים כי: "הצדדים חלוקים בשאלה אם ההרחבה לנזק עקיף מתכנון לקוי מתייחסת רק לנזק עקיף שנגרם לפריטים שבוצעו כהלכה או לכל נזק עקיף שנגרם כתוצאה מתכנון לקוי. כך או כך, אין בהרחבה זו כדי לסייע לתובעת. ראשית, הנזק שבגינו נדרש שיפוי לא נגרם בשל תכנון לקוי של הפרויקט, אלא כפי שטוענת התובעת עצמה, בשל ליקוי בגנטרי או בשל תכנון לקוי של הגנטרי שאינו מכוסה בפוליסת עבודות קבלניות. שנית, קיימת בפוליסה החרגה מפורשת לנזקים תוצאתיים, וההרחבה הנקודתית הנוגעת לנזק עקיף מתכנון לקוי איננה מבטלת חריג זה. שלישית, וחשוב מכל, ההרחבה לנזק עקיף אינה מרחיבה או משנה את ההגדרה של מקרה הביטוח. לכן, נזק עקיף שנגרם מתכנון לקוי, אך אינו נובע מנזק פיזי פתאומי ובלתי צפוי לעבודות שבוצעו בפרויקט, אינו מכוסה... בענייננו, הביטוח מכסה רק את ההוצאות לתיקון הנזקים הפיזיים שנגרמו לעבודות ההקמה, ואינו מיועד לכסות הוצאות בגין נזקים אחרים שנוצרו עקב תכנון לקוי, לרבות הוצאות לשינוי שיטת העבודה עקב אובדן היכולת להשתמש בגנטרי".

סיכומו של דבר:

1. פוליסת עבודות קבלניות לא מכסה, ככלל, כלי צמ"ה או ציוד אחר העולה על סך הנקוב בפוליסה לפריט (במקרה שבנדון מדובר היה בסכום של 5,000 $ לפריט). עם זאת, במקרים חריגים ניתן לרכוש תנאי טיילור מייד (תנאים מיוחדים ספציפיים בפוליסת עבודות קבלניות) הכוללים כיסוי גם עבור כלי צמ"ה, אך מדובר במקרים חריגים ולא עבור המבוטח הסטנדרטי. בהתאם, יש להקפיד ולוודא כי מכלול הביטוחים של הקבלן/יזם כוללים מלבד פוליסת העבודות הקבלניות הבסיסית גם כיסוי ביטוחי בפוליסה ייעודית של כלי הרכב והצמ"ה.

   
   

2. מקרה הביטוח בפוליסת עבודות קבלניות מחייב (בין היתר) היות האירוע - נזק פיזי. לפיכך, קבע בית המשפט במקרה שבנדון כי הוצאות בגין שינוי שיטת העבודה אינו מהווה נזק פיזי אלא הוצאות לצורך צמצום הנזק ועל כן נקבע שאין לכך כיסוי. אחד הפתרונות לכך (אם כי לא היחיד) רכישת הרחבה (שאינה סטנדרטית בפוליסות עבודות קבלניות) לכיסוי בגין אובדן רווחים (או בשפה המקצועית ALOP או DSU) ובלבד שאכן באירוע נגרם נזק פיזי. הרחבה זו תאלץ ברוב המקרים את המבטחת לשתף פעולה ולהשתתף בעלויות ובהוצאות המבוצעות על מנת לצמצם את הנזק/האובדן העתידי.

   
   

3. פוליסת עבודות קבלניות לא מכסה ככלל (בפרק א') נזק תוצאתי וזאת על אף ההרחבה שעניינה נזק עקיף כתוצאה מתכנון לקוי. עם זאת בפרק ב' של הפוליסה (נזק לצד שלישי) תחת הכיסוי הבסיסי של אחריות צולבת (בפוליסת רבת משתתפים/מבוטחים), ניתן לא אחת לטעון לכיסוי גם עבור נזק תוצאתי - אך על כך במאמרים הבאים.