האחריות הצולבת – אחריות משולבת/ Cross Liability Clause
נכללו בשמו של המבוטח, כמפורט ברשימה, יותר מאדם או גוף משפטי אחד, יחול הכיסוי לפי פרק זה על כל אחד מיחידי המבוטח, כאמור לעיל, בנפרד, כאילו הוצאה על שמו בלבד פוליסה זו על תנאיה, הוראותיה וסייגיה, כשהיא נפרדת ובלתי תלויה בקיומם של המבוטחים האחרים.
משמעות הסעיף כי מקום בו הפוליסה נותנת כיסוי ביטוחי למספר מבוטחים (כדוגמת פוליסה קבלנית אשר מבטחת מכלול של גורמים, יזמים, קבלנים, קבלני משנה ואח'), הרי שפרק צד שלישי בפוליסה אמור לחול על כל אחד מיחידי המבוטח, כאילו קיימת לו פוליסה נפרדת ועל שמו בלבד. דבר זה עשוי לאפשר, בין היתר, הגשת תביעות הדדיות בין המבוטחים השונים בפוליסה וקבלת הכיסוי מכוח אותה הפוליסה.
לדוג', סעיף אחריות צולבת בפוליסת דירה המבטחת את המשכיר והשוכר, עשויה לכסות הן את אחריותו של המשכיר והן את אחריותו של השוכר זה כלפי זה, כאילו היו צד שלישי אחד כלפי השני. רוצה לומר, אם למשכיר יגרם נזק כתוצאה משימושו של השוכר במבנה, יכול והמשכיר יהא רשאי להגיש תביעה כנגד השוכר וכנגד חברת הביטוח (המבטחת גם אותו באותה פוליסה).
ברם, בצד היתרון קיים גם חסרון. שכן, אומנם, מחד הסעיף בדרך כלל מעניק למבוטחים האפשרות לקבל כיסוי ביטוחי מכוח אותה פוליסה בגין מעשיהם ומחדליהם של מבוטחים אחרים בפוליסה, אולם מאידך, סעיף זה יכול לעיתים גם להגביל את גבול האחריות של כלל המבוטחים לסכום הנקוב בפוליסה (בעוד שאם כל מבוטח היה עורך פוליסה נפרדת גבול האחריות אמור להיות מצטבר ונפרד).
החלטה מעניינת שניתנה בהקשר לסעיף החבות הצולבת הינה בעניין ת.א. 6947/97 מנורה נ' א.פ.ג.ד חברה לעבודות הנדסה ובנין בע"מ (כב' השופטת הגב' אורית אפעל גבאי).
ככלל, במסגרת פרק צד ג' קיים חריג השולל כיסוי ביטוחי מקום בו היה באפשרות המבוטח לבטח את הרכוש שניזוק במסגרת פרק א' לפוליסה (כדוג', בפרק צד שלישי בפוליסת הפניקס נקבע כי אין כיסוי ביטוחי בגין: "אבדן או נזק שנגרמו לפריט רכוש אשר מבוטח, או יכול היה להיות מבוטח, לפי פרק א׳ של פוליסה זו וזאת אפילו אם אין המבוטח זוכה בשיפוי, חרף היות הפריט מבוטח לפי פרק א', מחמת היות סכום השיפוי בתחום סכום ההשתתפות העצמית, או מחמת כל הגבלה אחרת").
כבוד השופטת הגב' אפעל גבאי, הגבילה את החריג וקבעה כי סייג זה אינו חל מקום בו לא היה באפשרות אחד מיחידי המבוטח לבטח את פריט הרכוש בפרק א' (להבדיל ממבוטחים אחרים שיכלו לבטח).
"תניית החבות המשולבת קובעת במפורש, כי הוראות פרק ב' של הפוליסה - לרבות החריגים - ייקראו באופן נפרד ובלתי תלוי לגבי כל אחד מיחידי המבוטח. לפיכך, גם אם החבות על-פי פרק א' של הפוליסה היא חבות משותפת אחת כלפי יחידי המבוטח כפי שטוענת מנורה (ראה: בע"א 391/89 א. וייסנר ואח' נ' אריה חברה לביטוח בע"מ ואח', פ"ד מז(1) 837, 859), הרי כאשר נפנים לפרק ב' העוסק בביטוח אחריות ומנתחים את הוראותיו, כולל החריגים שבו, כי אז יש לקרוא פרק זה בכפוף לתניית החבות המשולבת הכלולה בו. היינו, כלפי צד ג' יש לראות כל אחד מיחידי המבוטח כמבוטח בנפרד, וכלפי האחרון - בלבד - יש לבדוק אם ביטח את הרכוש שניזוק לפי פרק א', או שיכול היה לעשות כן. בענייננו, אפגד לא בטחה ולא יכולה היתה לבטח את הרכוש שניזוק, שכן אין מדובר בפרטי רכוש שלה אלא ברכושה של אהל יוסף. ... פרשנות זו מתיישבת אף עם הגיונם של דברים. יש להניח כי תניית החבות המשולבת נועדה למנוע מצב בו אחד מיחידי המבוטח, כאשר המבוטח הוא יותר מאישיות משפטית אחת, יחוב כלפי צד ג' מכוחה של עוולה בנזיקין שלא הוא ביצע אלא אישיות משפטית אחרת, המבוטחת אף היא באותו ביטוח "קולקטיבי" על פי הפוליסה. בהנחה שענייננו בפוליסת ביטוח אחריות מפוצלת, כאשר אין כל קשר משפטי בין העמותות והקבלנים הפועלים ברכס שועפט, הרי שלענין הנזק שנגרם לאהל יוסף על-ידי אפגד, שקול הדבר לסיטואציה בה היו הן אהל יוסף והן אפגד מבוטחות באופן מקרי על-ידי אותו מבטח, האחת בפוליסת ביטוח רכוש והשניה בפוליסת ביטוח אחריות. במקרה של נזק שנגרם לאהל יוסף על-ידי אפגד, אם העילה בגין ביטוח הרכוש התיישנה, עדיין יכולה אהל יוסף לתבוע את האחראי בנזיקין. המבטח לא יוכל להתגונן כלפי המזיק - אפגד - בטענת התיישנות, למרות שטענה כזו יכולה להישמע מפיו בתביעתה של אהל יוסף. מנורה טוענת, כי אפגד מתעלמת מזהותו של הצד השלישי אליו מתייחס פרק ב' לפוליסה. לטענתה, נועד פרק זה לחול על צדדים שלישיים רחוקים ובלתי צפויים בניגוד לענייננו, בו מדובר במבוטחים משותפים. ואולם, לנוכח לשונה הברורה של תניית החבות המשולבת יש להחיל על המונח "צד שלישי" בפוליסה את משמעותו הרגילה. "
נראה כי טרם נאמרה המילה האחרונה בקשר לסעיף האחריות הצולבת.
__________________________________________________________________________________
אין באמור לעיל בכדי להוות משום יעוץ משפטי או תחליף לייעוץ משפטי או חוו"ד . בכל מקרה יש לפנות לקבלת ייעוץ משפטי מעורך דין.