הנזק הראייתי

הנזק הראייתי

[05/2020]

הפעם ברצוננו להתייחס לסוגיית ה"נזק הראייתי" שעולה לא אחת בתביעות נזיקין וביטוח.

על השימוש הנרחב שנעשה בטענה זו, ניתן ללמוד מסקירת פסקי דין הרבים שבמסגרתם בתי המשפט נדרשים לדון בטענת הנזק הראייתי, ובכלל זה לתחולתו, לקיומו, למשמעותו בהליך כמו גם למשקל שיש ליתן לעניין זה ולהשלכות במסגרת פסק הדין.

להלן נסקור מס' פסקי דין בודדים ממש מהעת האחרונה בהם הועלתה סוגיית "הנזק הראייתי".

פסה"ד בעניין "אמן הדגים":

[עא (מחוזי- מרכז) 13615-10-21 הראל נ' אמן הדגים בע"מ, כב' הש' אורן שוורץ, סגן הנשיאה, פס"ד 31/03/2022].

תא (רמ') 47718-09-17 אמן הדגים בע"מ נ' הראל (כב' הש' הבכיר זכריה ימיני, פס"ד 14/07/2021).

בעניין "אמן הדגים", מדובר היה בתביעה לתגמולי ביטוח, שהגישה המבוטחת אומן הדגים כנגד מבטחתה הראל. הנזק אירע, בשל כשל בכבל חשמל שניזוק כתוצאה משריפה או כתוצאה מהתחממות קיצונית שגרמה להתכתו וכתוצאה מכך הופסק זרם החשמל ליחידות הקירור השונות, דבר שהוביל לפסילת מלאי הדגה שאוחסן בחדרי הקירור והושמד. תיקון התקלה דרש, בין היתר, את החלפת כבל ההזנה שנפגם. פעולה זו נעשתה על-ידי החשמלאי שמסר את הכבל החרוך והמפוחם לאמן הדגים. הכבל שבעטיו נגרמה התקלה נשמר בבית העסק, אך לא נבדק על-ידי השמאי מטעם המבטחת בביקורו שם. כ- 3 חודשים לאחר האירוע נערכו שיפוצים נרחבים במתחם. לטענת אמן הדגים, ככל הנראה בשלב זה הכבל הפגום נזרק או נלקח על-ידי אחד הקבלנים שעבדו באתר.

לאחר האירוע פנתה אמן הדגים להראל בדרישה כי זו תשלם לה את תגמולי הביטוח מכוח הפוליסה, אולם הראל דחתה את הדרישה תוך שטענה כי האירוע אינו מכוסה בפוליסה, מאחר שלא נגרם עקב "שריפה", אלא עקב תקלה במערכת החשמל. עוד הוסיפה הראל כי נגרם לה נזק ראייתי מאחר שכבל החשמל לא הוצג על ידי אמן הדגים.

במסגרת פסק הדין, קבע בית המשפט כי: "מאחר ומדובר בכשל חשמלי שגרם לפרוץ אש מקומית ולנזק, ניתן היה לצפות מהנתבעת לשלוח מומחה לחשמל על מנת לבדוק את מקום אירוע הנזק ואת הכבל מיד לאחר האירוע... יש לזכור שעל פי חוק חוזה הביטוח על הנתבעת לנקוט באמצעים עצמיים על מנת לבדוק את חבותה, וכאשר במקרה של כשל חשמלי לא שולחת מומחה לחשמל, לא קיימה את חובתה לנקוט באמצעים סבירים לבירור חבותה. לאור האמור לעיל, סבור אני שהנתבעת כשלה בבירור חבותה, והתובעת כשלה בכך שלא שמרה את הכבל. אם כי רשלנות הנתבעת גדולה יותר בכך שלא שלחה מומחה לחשמל על מנת שיבדוק בבית העסק את המקום בעסק בו היה הכשל וניתן היה לראות את סימני הפיח על הקיר... הנזק הראייתי שנגרם לנתבעת נגרם מכך שהנתבעת לא שלחה לעסק תוך ימים ספורים מומחה לחשמל, אשר יכול היה לראות את סימני הפיח על הקיר אליו היה צמוד כבל החשמל."

בפס"ד נוסף שניתן לאחרונה בעניין "דקל ארובה". [תא (ב"י) 27240-12-16 דקל ערובה נ' הפניקס (כב' הש' אפרת אור אליאס, סגנית נשיא, פס"ד 28/03/2022]

מדובר היה בתביעה לתגמולי ביטוחי בעקבות פריצה למחסנים ואחת הסוגיות נגעה למנעול הדלת החיצונית של המחסן שנמצא חתוך מחוץ לרתק. בהקשר זה התובעת טענה, כי אי "הגשת המנעול", ואף מניעה מתובעת לבדוק אותו גרמה לה לנזק ראייתי. ובית המשפט הבהיר בהקשר כי: "אחת ההשלכות לאי הצגת המנעול הינה כי "הנתבעת מנעה, הלכה למעשה, מהתובעת לבחון את הראיה המקורית עליה ביססה את טיעונה ולסתור אותו... בחינת הפסיקה שבחנה את התנאים להחלת דוקטרינת הנזק הראייתי מלמדת..., כי אלה מתקיימים במקרה דנן. על פי הפסיקה, ארבעה תנאים להחלת הדוקטרינה: קיומו של חסר ראייתי; לנתבע הייתה גישה לראיה או שליטה בה; הנזק הראייתי נגרם מחמת התנגדות הנתבע; קיומה של זהות בין גורם הנזק הראייתי ובין הנתבע במשפט... ובמקרה שלפנינו; ראשית, קיים חסר ראייתי בדמות האפשרות לבדוק את המנעול. שנית, לנתבעת הייתה גישה לראיה זו, והיא אף נטלה אותה בפועל באמצעות שלוח שפעל מטעמה ומכאן שהיא ששלטה בו. בנוסף, בכך שלא השיבה אותה, או לא ידעה להצביע על מקום הימצאותה, מתמלאות גם הדרישה השלישית והרביעית של הדוקטרינה. התקיימות התנאים להחלת דוקטרינת הנזק הראייתי ביחס למנעול במקרה דנן, מעבירים לנתבעת את נטל השכנוע להראות כי הממצאים שעל המנעול מצביעים שלא הייתה פריצה [ולא רק את נטל הבאת הראיות: ואקי, לעיל, בעמוד 507]. זו לא עמדה, מטבע הדברים ובשים לב לטענותיה, בנטל."

בפס"ד נוסף שניתן לאחרונה הינו בעניין "ואנונו". [תא (רח') 45357-05-18 מגדל נ' מיכה מחלוף ואנונו ואח' (כב' הש' אושרית הובר היימן, פס"ד 26/03/2022)]: בפסה"ד נקבע כי מקום בו ניתן לצד שכנגד אפשרות לבחון את הנזק בזמן אמת, ובמחדלו הלה בוחר שלא לעשות כן, עשוי הדבר להיזקף לחובתו. וכדברי בית המשפט: "מנגד, הוגשה מטעם הנתבעים 1 – 5 חוות דעת נגדית, השמאי לא ביקר במקום בזמן אמת, ולמעשה לא ביקר כלל בנכס. לאור קביעותיי לעיל, ביחס למחדליהם של הבעלים כשלא פעלו לבדוק את הנזקים בזמן אמת ולתקנם, חרף פניותיו החוזרות של המבוטח, אני דוחה בשתי ידיים כל טענה של נזק ראייתי שעלתה ע"י הנתבעים 1 - 5 בהקשר זה. לבעלים ניתנה הזדמנות לבדוק את הדברים לאשורם במועדים הרלוונטיים, ובמחדלם בחרו שלא לעשות כן. עובדה זו, דינה שתיזקף לחובתם."

סופו של דבר, נראה כי הודעה על האירוע לצד שכנגד והזמנתו להתרשם באופן בלתי אמצעי מהאירוע ומהנזקים כמו גם מגורם הכשל, עשויה למנוע טענה לנזק ראייתי.

__________________________________________________________________________________

אין באמור לעיל בכדי להוות משום יעוץ משפטי או תחליף לייעוץ משפטי או חוו"ד . בכל מקרה יש לפנות לקבלת ייעוץ משפטי מעורך דין.