חריג הסרה או החלשה של תמך או משען

חריג הסרה או החלשה של תמך או משען

02/2024

הפעם ברצוני, להתייחס בקצרה לחריג שכיח בפרק צד ג' (בעיקר בפוליסות עבודות קבלניות), שעניינו חבות שעשויה לחול על המבוטח עקב נזק לרכוש צד שלישי בשל רעידות או עקב הסרה או החלשה של תמך או משען.

חריג זה עשוי לשלול את חבות של המבטחת (אלא א"כ נרכשה הרחבה מתאימה בפוליסה) בגין נזק לרכוש צד שלישי עקב החלשה של משען או תמך. אירוע מעין זה עשוי להתרחש לא אחת לצד ג' במהלך חפירות שמבוצעות לצורך מרתפים/חניונים בפרוייקט המבוטח. ככל שלא נרכשה ההרחבה המתאימה, אזי המבוטח עשוי למצוא את עצמו ללא כיסוי ביטוחי לנזקי הצד השלישי שניזוק עקב חפירת החניון (שגרם להתערערות הקרקע הסמוכה ו/או לערעור המשען של הבניין הסמוך).

בבית המשפט המחוזי בחיפה (בעניין ת"א 117-99 כלל ואח' נ' בנין ופיתוח יפרח אברהם בע"מ ואח' - כב' השופטת ר. למלשטריך- לטר), ניתן לפני מספר שנים פסק דין ששלל את החריג הנ"ל וקבע כי על חברת "כלל" לשאת בתשלום נזקי הצד השלישי חרף החריג.

פסק הדין הנ"ל אושר בבית המשפט העליון (בעניין ע"א 7436/12 כלל נ' ב.י.מ חברה לבניה בע"מ בפני הרכב בראשות השופטים מלצר).

ולהלן פרטי המקרה בקצרה:

בראשית שנת 1992 גלשה קרקע במגרשים בגבעה ד' ברכסים (כתוצאה מעבודות חפירה לצורך ביצוע בנייה שבוצעו במגרש) וכתוצאה מגלישת הקרקע ניזוקו שישה בנייני מגורים מדורגים בני חמש יחידות דיור שהיו מצויים בחלקה הסמוכה.

חברת "כלל" אשר נקבע כי ביטחה את הפרוייקט הקבלני, שללה את הכיסוי הביטוחי בהתבסס על החריג הנ"ל במקרה בו הנזק נגרם על ידי הסרה או החלשה של תמיכה.

על פי נוסח הסעיף בפרק חריגים לחבות כלפי צד שלישי: "המבטח לא יהיה אחראי עבור...אובדן או נזק לרכוש או לקרקע או למבנה, הנגרמים על ידי רעד (ויברציה) או הסרה, החלשה של תמיכה או נזק או פגיעה לאדם או לרכוש הנובעים מאחת הסיבות הללו במישרין או בעקיפין".

בית המשפט המחוזי דחה את טענת "כלל", שלל את החריג וקבע כי אומד דעת הצדדים אמור לקיים את פוליסת העבודות הקבלניות, אשר מרביתן מתחילות בחפירת הקרקע, ועל כן, מדובר בחריג שמרוקן מכל תוכן את הפוליסה:

"הטענה היא כי חפירה של טרסה  מהווה הסרה של תמיכה של הקרקע לעצמה, ולכן אין כיסוי ביטוחי. פירושה של תניית פטור או חריג לכיסוי בפוליסת ביטוח צריך שיהיה סביר, המעוגן באומד דעתם של הצדדים. אומד דעת הצדדים יתפרש לפי התכלית הסוביקטיבית והאוביקטיבית של החוזה. מאחר ואומד דעתם של הצדדים אמור לקיים ביטוח לעבודות קבלניות, אשר מרביתן מתחילות בחפירה בקרקע, הרי שפירוש חריג לכיסוי הביטוחי צריך להיות כזה שאיננו מרוקן את הפוליסה מתוכן. צא וראה – כל חפירה שהיא בקרקע, גם במישור אופקי, תענה להגדרה של "הסרת תמיכה או החלשה" שמבקשת חברת הביטוח לאמץ. "נסיון לתחום את תחולת הפוליסה בדיעבד באופן צר לוקה בחוסר תום לב. חוזי ביטוח מחייבים לא רק חובת גילוי של המבוטח כלפי המבטח אלא גם משא ומתן וביצוע בתום לב על ידי המבטח." (מתוך עא 188/84 צור חברה לביטוח בע"מ נ. חדד  נבו 18.5.86) יש לזכור כי מרחב הפרשנות בחוזי ביטוח, מקיים בנוסף לכללי הפרשנות הרגילים  גם את עקרון הפירוש כנגד המנסח, במיוחד במקרה בו מדובר בתניית פטור או בחריגים לכיסוי (עא 172/89 סלע חברה לביטוח בע"מ נ. סולל בונה  נבו 1993). מסיבה זו קובע חוק חוזה ביטוח התשמ"א 1981 בס' 3 שבו את חובת המבטח להבליט תנאי או סייג לחבות המבטח כתנאי לכך שיוכל להסתמך עליו ומחובתו של מנסח הפוליסה להגדיר את החריגים בצורה המדויקת ביותר על מנת שיובן היעדרו של כיסוי ביטוחי. כלל נוסף בפרשנות חוזי ביטוח הוא זה  המעדיף פירוש המקיים את החוזה במשמע שחברת הביטוח אשר הוציאה את הפוליסה מתכוונת לכסות את המבוטח כנגד כל הסיכונים שהוא צפוי להם (עא 300/97 חסון נ. חסון נבו 12.1.99). מאחר והסייג לא הובלט, איננו מנוסח בבהירות, איננו עולה בקנה אחד עם מטרת הפוליסה וקיומה, איננו משקף את אומד דעת הצדדים, אין חברת הביטוח יכולה להסתמך עליו."

בית המשפט העליון במסגרת הערעור שהוגש מטעם חברת "כלל", החליט שאין מקום להתערב בפסק הדין המחוזי ואימץ את קביעת המחוזי בהקשר לחריג (זולת לגבי סכום גבול האחריות) וקבע כי:

"לאחר בחינת המסכת העובדתית בתיק מצאתי כי אין מקום להתערב בקביעותיו של בית המשפט קמא הנכבד בכל הנוגע לעצם קיומה של פוליסת הביטוח, הכוללת אף אחריות כלפי צד ג', כמו גם באשר לתחולתה של הפוליסה על נסיבות העניין. הקביעות האמורות מבוססת ומעוגנת הן בראיות והן בדין, ולפיכך אינני רואה מקום לחרוג מן הכלל הרגיל, ולהתערב בקביעות אלו. עם זאת, מוצא  אני מקום להעיר כי לא אחת נפסק כי עקרון הפרשנות התכליתית מורה שיש לפרש הגבלות על כיסוי ביטוחי באורח מצמצם, וכי על המבטח חלה חובה להגדיר בפוליסה במפורש את החריגים לכיסוי הביטוחי בצורה המדויקת ביותר. בתוך כך אף נפסק כי ככלל יש להעדיף פרשנות שתקיים את הכיסוי הביטוחי על פני זו השוללת אותו ... בנסיבות אלו, אינני מוצא טעם טוב להתערב בקביעתו של בית המשפט המחוזי הנכבד בהקשר זה, שכן דומה כי בנידון דידן לא ניתן לקבל את הטענה שהנזקים שנגרמו מוחרגים מפוליסת הביטוח (שכאמור, עצם קיומה הוכחש על ידי כלל).... אמנם בפסק הדין מפורטת ההלכה לפיה בעת פירושו של חוזה ביטוח יחול עקרון הפירוש נגד המנסח, ובמיוחד במקרים בהם מדובר בתנית פטור או בחריגים לכיסוי. עם זאת, פירוט זה מופיע כחלק מהתייחסותו של בית המשפט קמא הנכבד לטענותיה של כלל, לפיהן חוזה הביטוח כלל תניית פטור במקרה בו הנזק נגרם על ידי הסרה או החלשה של תמיכה. בית המשפט המחוזי הנכבד דחה את הטענה האמורה, ובדין עשה כך, ואולם לא ניתן ללמוד מכך כי בהכרח יש לדחות גם את טענותיה של כלל ביחס לגבול האחריות...".

סופו של דבר, רצוי ונכון בעת רכישת פוליסת עבודות קבלניות לרכוש גם את ההרחבה בגין הסרה ו/או החלשת משען, אך במקרה שבו לא נרכשה ההרחבה, הרי שלא ניתן לשלול אוטומטית את הכיסוי הביטוחי בגין נזקי צד ג' עקב הסרת המשען, אלא בהחלט יהיה מקום לבחון את אומד דעת הצדדים בעת התקשרותם בחוזה הביטוח, תוך בחינת השאלה האם החריג מרוקן מתוכן את פוליסת הביטוח ואופן הצגת/ניסוחו של החריג בפוליסה.