כינון או שיפוי - האם על "המזיק" לפצות את הניזוק אף מעבר לערך הממשי

כינון או שיפוי - האם על "המזיק" לפצות את הניזוק אף מעבר לערך הממשי

11/2022

כידוע, לא אחת, חברות הביטוח מבטחות את נכסי המבוטח בערכי "כינון", והיינו פיצוי לפי ערכו של המוצר כחדש. בהתאם, במקרים בהם מתרחש אירוע ביטוחי ונגרם למבוטח נזק רכוש המכוסה בפוליסה, חברת הביטוח אמורה לפצותו לפי ערכי הכינון (והיינו אף מעבר לערכו של המוצר ה"משומש" שניזוק).

מאידך, הפיצוי על פי דיני הנזיקין נקבע ככלל לפי עקרון של השבת המצב לקדמותו- היינו הפיצוי צריך להיות כזה שמצבו של הניזוק יושווה במידת האפשר למצב בו היה נתון לפני מעשה העוולה ולפיכך, הפיצוי שעל המעוול (המזיק) לשלם לניזוק הינו על בסיס ערך ריאלי.

1. דברים ברוח זו צוינו במכלול של פסקי דין, ובין היתר כמפורט להלן:

א. בעניין תא (ת"א) 21464-09-09 כלל נ' מועצה אזורית חוף השרון (כב' הש' בכיר אלי ספיר, פס"ד 26/01/15) צוין: "חברת הביטוח צריכה לשלם תגמולי ביטוח בהתאם לפוליסה ואם בפוליסה נאמר, כי התגמולים הינם בערכי כינון, עליה לפצות בערכי כינון. מובן, כי המזיק אינו אמור לשלם במחיר כינון, אלא להחזיר את המצב לקדמותו ואם ניזוק ציוד ישן, עליו להשיב את ערכו של הציוד הישן."

ב. בעניין תא (חי') 14974-07 כלל נ' חש-און לוחות והנדסת חשמל (בפני כב' הש' נסרין  עדוי, פס"ד 20/05/12) צוין: "לטענת הנתבעת 4 הסכומים שבחוות דעתו של השמאי מטעם התובעת, נקבעו לפי ערכי כינון וזאת, בניגוד לכלל הידוע שלפיו, היקף חבות המזיק כלפי המבטח הוא כשיעור חבותו כלפי הניזוק. אכן, יש שהסכום ששולם על-ידי המבטח למבוטח-הניזוק, גבוה מסכום הנזק שנגרם לניזוק, בין מחמת תנאי הפוליסה ובין מטעם אחר. אך בכל מקרה, תהיה המבטחת זכאית לשיפוי כדי סכום נזקו של הניזוק המבוטח, ולא יותר מכך, שכן על המזיק לפצות את הניזוק כך ש"מצבו של הניזוק ביחס לרכוש שנפגע יושווה במידת האפשר, למצב בו היה נתון לפני מעשה העוולה, שיהיה מצבו לא גרוע מזה, אך גם לא עדיף מזה".

ג.בעניין תא (ת"א) 32341-04-11 מנורה נ' א.ד. עילית בניה ופיתוח (כב' הש' אפרת אור אליאס, פס"ד 21/02/16), צוין: "מה דין טענת הנתבעת כי יש לחייבה בערכי שיפוי ולא ערכי כינון? טוענת הנתבעת כי, מאחר שהיא נתבעת כמזיק בתיק הרי שיש לחייבה בערכי שיפוי ולא בערכי כינון. אכן, צודקת הנתבעת בטענתה, שכן מזיק חב בפיצוי בערכי שיפוי בלבד."

2.אולם יש לשים לב כי חרף האמור, יש מקרים, בהם עשוי המזיק (המעוול) לשאת בפיצוי גם בערכי "כינון" ולפצות את הניזוק לפי ערך כינון על פי ערכו של ציוד חדש. 

על פי הפסיקה נקבע כי כאשר נגרם נזק לנכס משומש, ואין אפשרות לרכוש בשוק החופשי נכס משומש שווה ערך לזה שניזוק, יכול והמזיק יחוייב לפצות בסכום לפי ערך כחדש. כך גם נקבע כי במקרים מסוימים ניתן להשתמש ברכיבים חדשים (למוצר משומש) הקיימים בשוק בזמן השיקום (הגם שבכך הניזוק ישפר את מצבו).

דברים ברוח זו צויינו בעניין תא (י-ם) 26563-05-10 אורית ניזאוף נוף נ' חברת רמ"מ השקעות ושירותים. (כב' הש' אברהם רובין, סגן הנשיאה, פס"ד מיום 29/01/14):  "האם יש לחשב את הנזק לפי ערכי שיפוי או לפי ערכי כינון? בע"א 198/69 אריאלי נ. בכור (פ"ד כג (2) 683 (1963)), נפסק כי כאשר נגרם נזק לנכס משומש זכאי הניזוק לפיצוי בשווי ערך השוק של אותו נכס כמשומש, ברם אם הניזוק מוכיח כי אין אפשרות לרכוש בשוק החופשי נכס משומש שווה ערך לזה שניזוק, אזי המזיק חייב לפצותו בסכום המבטא את שוויו של נכס חדש מאותו הסוג..." 

3.בית המשפט העליון התייחס לסוגייה זו, וקבע כי יש להחליט בכל מקרה על-פי נסיבותיו, ויש להשתדל להגיע לתוצאה, אשר אינה פוגעת בנתבע באופן בלתי פרופורציונאלי ואשר אינה מאפשרת התעשרות בלתי סבירה של התובע. כאשר, במקרה של ספק יד התובע (הניזוק) היא על העליונה.

כך, ברע"א 2672/96, 6449 מדינת ישראל נ' קיבוץ חפץ חיים ואח' (לפני כב' המשנה לנשיא ש' לוין והשופטים א' גולדברג, י' ביניש, פס"ד 10/05/1998), צוין ע"י בית המשפט העליון:        "מה הדין במצבים שבהם לא עלה בידו של הניזק להשיג נכס חלופי שווה ערך בגובה שוויו של הנכס שניזק? פיצוי בשווי הנזק לא יספיק לניזק כדי לרכוש נכס חליפי באמת. אפשרות אחרת היא לפצות את הניזק על-ידי רכישת נכס חדש. לכאורה, אף לא אחת מבין שתי האפשרויות תקיים את העיקרון של השבת המצב לקדמותו. בהתאם לאפשרות הראשונה יימצא הניזק במצב טוב פחות מאשר עמד בו עובר לקרות הנזק, קרי במצב של פיצוי חסר. בהתאם לאפשרות השנייה מצבו של הניזק יהא טוב משהיה עובר לקרות הנזק, שכן גובה הפיצוי שיזכה בו יאפשר לו לרכוש נכס חדש - טוב יותר מן הנכס הישן; זהו מצב של פיצוי-יתר. במקרה של פיצוי קיים גם יסוד של התעשרות (ואולי של הענשה), שכן למעשה נדרש המיטיב לשלם סכום פיצויים אשר הינו גבוה משווי הנכס שאת הפגיעה בו הוא בא להיטיב... "הנכון הוא, שיש להחליט בכל מקרה על-פי נסיבותיו, ויש להשתדל להגיע לתוצאה, אשר אינה פוגעת בנתבע באופן בלתי פרופורציונאלי ואשר אינה מאפשרת התעשרות בלתי סבירה של התובע". כאשר, כאמור, במקרה של ספק יד התובע היא על העליונה."

בע"א 273/80 ו- 292/80 משה מדינה נ' שלמה כהן פ"ד לז(2) 29 (פס"ד עליון, מיום 21/03/83) צוין: "הכלל המנחה נעוץ בעיקרון של "החזרת המצב לקדמותו" (restitutio in integrum), היינו, שמצבו של הניזוק ביחס לרכוש שנפגע יושווה, במידת אפשר, למצב, בו היה נתון לפני מעשה העוולה, שיהיה מצבו לא גרוע מזה, אך גם לא עדיף מזה. מעשית, לא כל כך קל להבטיח תוצאה זו, ובמיוחד כאשר המדובר ברכוש, מטלטלין או מקרקעין, אשר ערכו בעת ביצוע העוולה כבר הופחת עקב נזק קיים או עקב שימוש רב או בשל גילו. קביעת הפיצוי הינה, בדרך כלל, קלה יותר, כאשר נגרם אבדן טוטאלי של הרכוש עקב מעשה העוולה, מאשר במקרים בהם הנזק הוא חלקי בלבד. ...מאידך גיסא, אם הנזק שנגרם למכונית הוא קל יחסית, וניתן לתקן את הרכב על-ידי החלפת חלקים מסוימים בו, ולא ניתן להשתמש לשם כך בחלקי חילוף ישנים ומשומשים, אזי מן הדין הוא לחייב את הנתבע בתשלום הוצאות התיקון במלואן, אפילו אם ישיג הניזוק על-ידי כך את היתרון של החלפת אותם חלקים ישנים במכוניתו בחדשים... רק אם אין שוק למכוניות כאלה, או שבפועל אי ­אפשר להשיגה באותו זמן, כי אז זכאי הניזוק לרכוש על-חשבון המזיק מכונית חדשה ולחייבו גם בשל הוצאה הכרוכה בהבאתה למצב של פעולה תקינה". מסכים אני לדברים אלה, אך, עם כל הכבוד, הייתי מוסיף תיקון אחד: אף אם לא ניתן למצוא בשוק מכונית מסוג זהה לזו שנפגעה, עדיין אין הניזוק רשאי לרכוש מכונית חדשה על חשבון המזיק, אלא עליו לחפש מכונית אחרת, אשר צורתה וערכה מתקרבים ככל האפשר לסוג ולערך של רכבו לפני התאונה. רק אם נכשל אף ניסיון זה, יוכל לרכוש מכונית חדשה.... הנכון הוא, שיש להחליט בכל מקרה על-פי נסיבותיו, ויש להשתדל להגיע לתוצאה, אשר אינה פוגעת בנתבע באופן בלתי פרופורציונאלי ואשר אינה מאפשרת התעשרות בלתי סבירה של התובע. אולם, נראה לי, כי אם צריך מישהו לסבול כתוצאה מן הנזק שאירע, סביר יותר שהנזק ייפול על שכם הנתבע, האחראי למעשה העוולה, מאשר על התובע, קרבן העוולה...".

סיכומו של דבר, כל מקרה יבחן לנסיבותיו, אך נראה כי במקרים בהם לא ניתן יהיה להשיב את המצב לקדמותו, לדוג' בשל חוסר אפשרות לרכוש נכס או מוצר דומה, יכול ויהיה מקום לאפשר לניזוק קבלת פיצוי על פי ערכו כחדש.