מקרה ביטוח - אירוע תאונתי / פתאומי

מקרה ביטוח - אירוע תאונתי / פתאומי

04/2023

הפעם ברצוני לעסוק בקצרה, במונחים השכיחים והידועים (המהווים חלק מיסודות "מקרה הביטוח" בחלק מפוליסות הביטוח) - תאונתי / פתאומי.

לא אחת אנו נוטים לחשוב כי הגדרה זו מחייבת אירוע חד פעמי שניתן להגדירו על ציר הזמן וכי לא ניתן לראות באירוע הדרגתי שנמשך זמן רב כאירוע שמהווה מקרה ביטוח נוכח חוסר האלמנט של תאונתיות. לשאלה זו השלכה רחבה משום שפוליסות רבות מחייבות קיומו של אירוע תאונתי/אירוע פתאומי לצורך הכניסה בשערי הכיסוי הביטוחי.

כדוג', בפוליסת עבודות קבלניות של חברת הפניקס מוגדר מקרה הביטוח: כנזק פיזי כתוצאה מאירוע תאונתי....גם בפוליסת עבודות קבלניות של חברת הראל מוגדר מקרה הביטוח כאובדן או נזק פיזי פתאומי ובלתי צפוי שנגרם באתר במהלך תקופת הביטוח וכך גם מוגדר מקרה הביטוח בפוליסת העבודות הקבלניות של חברת כלל (ביט) ושל חברת מנורה (מנוביט). הגדרה דומה קיימת גם בפוליסות העסק של חברת הפניקס: נזק תאונתי, פתאומי, מקרי, ובלתי צפוי שאירע לרכוש המבוטח בעת הימצאו בבית העסק... וכן בפוליסת בית עסק - הראל: אבדן או נזק לרכוש המבוטח, שייגרם כתוצאה מאירוע תאונתי ובלתי צפוי.... גם בביטוחי החבויות (כדוגמת בפרק צד ג') "מקרה הביטוח" מוגדר לא אחת כאירוע תאונתי.

להגדרת המונח השלכה רחבה, משום שבתביעות רבות לא ניתן למקם את האירוע הביטוחי על ציר הזמן וחלק גדול מהאירועים נמשכים זמן רב ו/או באופן הדרגתי. כדוג', נזקי מים שנמשכו זמן רב ולא מפיצוץ צנרת, התערערות אריחים, טיח וריצוף.

פסק הדין המרכזי שעסק בנושא זה הינו נוה גן נ' הפניקס (ע"א 5775/02 נווה גן (א.כ) בניה ופיתוח השקעות בע"מ). באותו מקרה, מדובר היה בהקמת מבנה במקום שגוי, כך שלא היה מנוס אלא להרוס את המבנה ולהקימו מחדש. תביעת הקבלן התגלגלה עד לבית המשפט העליון שדן, בין היתר, גם בהגדרת יסוד התאונתיות.

בית המשפט העליון קבע כי נזקים לרכוש, הנגרמים במהלך ביצוע עבודות קבלניות, יכולים לקרות גם בדרך שאינה פתאומית, חדה ומיידית וכי גם התממשות הדרגתית של סיכון עשויה להיחשב כאירוע תאונתי. "בית המשפט המחוזי קבע, כי המונח "תאונה" מלמד על דרישה ל"התרחשות פתאומית, שניתנת למיקום על ציר הזמן באופן ברור, ושתוצאותיה נראות לעין באופן מיידי". לפיכך סבר בית המשפט, כי "עבודה לקויה אינה בבחינת תאונה". לדעתי, לא כך יש לפרש את המונח "תאונה", בהקשר הרלבנטי. אכן, בהקשרים משפטיים שונים נפסק, כי התיבה "תאונה" כוללת בחובה יסוד של פתאומיות ... יחד עם זאת, יסוד הפתאומיות הוגמש בהקשרים שונים, על-מנת להגשים את תכלית החקיקה... בהקשר של פוליסת "כל הסיכונים" לביטוח עבודות קבלניות:" מקובל להבחין בשתי משמעויות של הביטוי, אירוע תאונתי: האחת, סובייקטיבית, מתייחסת אל מאורע כתאונתי בשל אי-היותו פרי מעשה (או מחדל) מכוון או מתוכנן מצדו של המבוטח; השנייה, אובייקטיבית, פניה אל מהלך העניינים הלא טבעי שהוביל לנזק" ...על כן: "בהיעדר אמירה מפורשת סותרת, גם בביטוח 'כל הסיכונים' אין כיסוי ביטוחי לנזק שנגרם כתוצאה מבלאי רגיל של הנכס המבוטח ...או מפגם הטבוע בנכס (inherent vice) או הנובע מטבע הברייה..."..  בענייננו, אין להכליל בהגדרת המונח "תאונתי", המופיע בפוליסת הביטוח, גם יסוד של פתאומיות או מיידיות. נזקים לרכוש, הנגרמים במהלך ביצוע עבודות קבלניות, יכולים לקרות גם בדרך שאינה פתאומית, חדה ומיידית. אין כל סיבה להבחין, בהקשר הנדון כאן, בין נזק פיזי הנגרם לרכוש כתוצאה מהתממשות פתאומית של סיכון, לבין נזק הנגרם כתוצאה מהתממשות הדרגתית של סיכון, באופן שהראשון יהא בתחום הכיסוי הביטוחי והשני – לא. אין כל היגיון לייחס לצדדים רצון ליצור הבחנה כזו. המסקנה העולה מן האמור היא, כי הייתי נוטה לראות בהקמת המבנה במקום שגוי כ"נזק תאונתי בלתי-צפוי". בהקשר זה יש להדגיש, כי "רשלנותו של המבוטח אינה שוללת את היותו של הנזק פרי אירוע תאונתי ואינה הופכת את הנזק לוודאות".

לאחר פסק הדין בעניין "נוה גן", החליטו חלק מהמבטחות "לחדד" את הגדרת "מקרה הביטוח" בפוליסות, תוך זניחת המונח תאונתי, והמרת המונח ביסוד הפתאומיות כחלק מהגדרת מקרה הביטוח. רוצה לומר, במקום להשתמש במונח "תאונתי" החלו המבטחות להשתמש במונח פתאומי וזאת כחלק מרצונם לחדד את ההגדרה ככזו שכוללת כביכול רק אירוע שניתן למקמו על ציר הזמן ולא אירוע הדרגתי ועל מנת להדגיש את יסוד האקראיות.

בית המשפט המחוזי בעניין "מליבו" (כבוד השופט מר אורן שוורץ) שלל ניסיון זה וקבע שבכך "אין כל רבותא" וכי המונח פתאומי לשיטתו משקף את יסוד הסיכון, היינו העדר וודאות בהתרחשות האירוע ואין בחידוד זה כדי לשלול אירוע הדרגתי.

ע"א 8776/15 איילון חברה לביטוח בע"מ נ' מליבו חברה לבנייה בע"מ: "על מנת שהארוע יחשב כארוע תאונתי יש להוכיח כי מדובר בארוע חיצוני, לא ודאי, מקרי, לא צפוי ולא מכוון ולא ארוע הנובע מהמהלך הטבעי של הדברים. רשלנות גרידא של המבוטח אינה שוללת את אופיו האקראי של הנזק... אירוע פריצת מי התהום הינו אירוע נקודתי, פתאומי שמהווה מקרה ביטוח, בהיותו אבדן או נזק בלתי צפוי מראש. אף אם מדובר באירוע שלא התרחש באופן מיידי, אלא בהדרגה, אין מדובר בנסיבות השוללות את אופיו התאונתי של האירוע... בחינת המונח " פתאומיים ובלתי צפויים" שבהגדרת מקרה ביטוח על פי הפוליסה, מחייבת מהלך פרשני שמתיישב עם מהותה של פוליסת הביטוח, היינו היותה פוליסה מסוג " כל הסיכונים", שאינה כוללת רשימה סגורה של סיכונים מוגדרים. התנאי "פתאומיים ובלתי צפויים", מהווה אפוא את המסד להיותו של אירוע בגדר "מקרה ביטוח". על כן, המונח "פתאומיים ובלתי צפויים" משקף את יסוד ה"סיכון", היינו העדר וודאות בהתרחשות האירוע. זה המקום לציין שבעניין נווה גן, נדרש השופט א' ריבלין לפרשנות המונח " תאונתי", והגיע למסקנה כי " יסוד הפתאומיות אינו מתחייב, מניה וביה, מעצם השימוש במונח זה [עניין נווה גן, בעמ' 321]. בענייננו, המירו נסחי הפוליסה את המונח "תאונתיים" במונח "פתאומיים". בכך פעלו להדגשת אלמנט האקראיות והיעדר הצפייה של התרחשות הנזק. אלא שבכך אין כל רבותא, שהרי "אלמנט אי-הוודאות בהתממשות הסיכון המבוטח הוא יסוד ראשי בכל חוזה ביטוח. בכך נבדל הביטוח מהסכם שיפוי רגיל."... המבחן להתקיימותו של אירוע פתאומי ובלתי צפוי הוא מבחן כפול: מבחן סובייקטיבי ומבחן אובייקטיבי..." ערעור שהגוש על פסק הדין הנ"ל (מליבו) נדחה.

סופו של דבר, גם אירוע הדרגתי, שנמשך זמן רב (ושלא ניתן למקמו על פני ציר הזמן כאירוע מיידי) עשוי להיכנס (בהתחשב בייתר מרכיבי הגדרת "מקרה הביטוח") תחת המטרייה הביטוחית - כאירוע תאונתי/פתאומי.