על חובת הווידוא מטעם המבטחת

על חובת הווידוא מטעם המבטחת

11/2024

הפעם ברצוני להתייחס לנושא שחוזר פעמים רבות בהתנהלות מבוטח מול חברת הביטוח.

כידוע, אי עמידה בתנאי המיגון שבפוליסה עשויה לגרום לדחיית הכיסוי הביטוחי מטעם המבטחת בגין אירוע כלשהו. חברת הביטוח עשויה לטעון כי המבוטח לא מילא את חובתו על פי הפוליסה ולא עמד בתנאי המיגון ובכך החמיר את הסיכון הביטוחי. אין בכוונתי במאמר קצר זה לעסוק בשאלת החמרת הסיכון (בהיבט של פסק הדין בעניין "סלוצקי" ואח') שכן הפעם ברצוני לטעון כי חלק מחובותיה של חברת הביטוח הינן לוודא כי המבוטח ער לכל תנאי המיגון הנדרשים וכן חובתה לוודא בפועל, באופן אקטיבי, כי המבוטח התקין וביצע את הנדרש ממנו על פי הפוליסה.

ראשית, בפסק הדין בעניין ס.א.ל. שיווק ביצים בע"מ (רע"א 4032/17) קבע בין היתר בית המשפט העליון את חובותיה של המבוטחת לוודא באופן אקטיבי כי המבוטח ער לכל תנאי וסייגי הפוליסה: "המאחד בין חובת הגילוי לבין חובת הווידוא הוא כי שתיהן חובות שהוכרו בפסיקה בעניין ישר (להלן: החובות הפסיקתיות). בתמצית, חובת הגילוי היא חובת המבטח להעמיד את המבוטח על תנאי חוזה הביטוח ועל השלכותיהם; וחובת הווידוא היא חובת המבטח "...להסב את תשומת לבו של המבוטח לתנאי הפוליסה בצורה שתהא מובנת וברורה לו, ולוודא את ערנותו לכך שתוקפה חל רק בהתקיים אותם תנאים, וכי במקרים שבהם לא התקיימו לא יוכל ליהנות מגיבוש זכותו לשיפוי"

בפסקי הדין כפי שיובאו להלן, קבעו בתי המשפט את חובת הווידוא של קיום אמצעי המיגון כחלק מחובתה הכללית של חברת הביטוח לוודא באופן אקטיבי כי המבוטח מבין ויודע את חובותיו על פי הפוליסה. בתי המשפט קבעו כי למבטחת קיימת גם חובה לוודא באופן אקטיבי כי אמצעי המיגון שנדרשים בפוליסה אכן קיימים במושא הביטוח. לדוג', אם נדרש המבוטח להתקין מערכת אזעקה, הרי שלמבטחת קיימת על פי הפסיקה שלהלן חובה לוודא כי המערכת אכן הותקנה ומצויה במבנה. ככל שהמבטחת לא ווידאה את קיומה של המערכת, בית המשפט עשוי לשלול מהמבטחת את האפשרות להסתמך על אמצעי זה.

בת.א (ראשל"צ) 4639/00 גידי בחשייב נ' הדר (כב' הש' שלומית יעקובוביץ) קבע בית המשפט כי: "חובת הוידוא, אשר נקבעה בפסיקה, אינה מקפלת בחובה אך את החובה לוודא כי המבוטח ער לתנאים הקבועים בפוליסה אלא מטילה, לדידי, אף חובה אקטיבית לוודא כי תנאים אלה, ככל שכרוכים בפעולה כלשהי מצדו של המבוטח (התקנת אמצעי מיגון, כדוגמא), אומנם מולאו על ידו... חובת הוידוא האקטיבית לובשת צורה, בשים לב לנסיבות המקרה. לעיתים יהא די בקבלת אישור בכתב על מילוי התנאי (כמקובל לענין מיגוני רכב) ולעיתים אף תידרש בדיקה על ידי גורם מקצועי מטעמו של המבטח (סוקר, מומחה למיגון וכיוב'...). בענין שבפניי, אין חולק כי הנתבעת 1 לא נקטה באמצעי כלשהו על מנת לוודא שהתובעים מילאו אחר דרישות המיגון שהעמידה... סבורתני, כי היה עליה לוודא מילוי דרישותיה באמצעות איש מקצוע מטעמה או למצער על ידי קבלת אישורו של המתקין/חברת המוקד. משלא נהגה כן, יש לראותה כמי שלא עמדה בחובת הוידוא המוטלת עליה ואין היא רשאית להתנער מחיוביה על פי הפוליסה לאחר קרות האירוע הביטוחי.".

בעניין תא (י-ם) 4127/01 פרץ מישל נ' סהר (כב' הש' ר' שלו-גרטל) נקבע כי "אין זה מספיק לכלול דרישה למיגון נוסף בפוליסה או בתוספת, כפי שנעשה במקרה זה. על המבטח לוודא, כי המבוטח אומנם פועל או פעל על פי הנחיה מפורשת להוסיף מיגון. על המבטח גם לעקוב אחר ביצוע דרישתו למיגון, שהרי, אין חולק, שלא ניתן לבצע את השינוי בו ביום שבו מתחיל הביטוח אלא המבוטח זקוק למספר ימים או שבועות לבצע את השינוי הנדרש. אם אינו עושה כן, זכותו של המבטח לבטל את הפוליסה, עוד בטרם אירע מקרה הביטוח, ובהודעה בכתב למבוטח...".

דברים דומים נקבעו גם בעניין ת.א (חי') 4871/99 אהרון מרדכי נ' הכשרת הישוב (כב' הש' יעקב וגנר) "גם אם היה קיים הבדל ממשי בין המיגון הקיים לבין המיגון הנדרש, סבורני כי הנתבעת 1 לא נהגה כפי שצריכה חברת ביטוח לנהוג כאשר היא דורשת מיגון חדש או אחר מהמיגון הקיים במכונית. אין זה מספיק להעלות את הדרישה בכתב על גבי ההצעה או אפילו ברשימה לפוליסה, אלא מחובת הנתבעות היה לוודא כי המבוטח מבין את משמעות השינוי הנדרש ולפקח כי אמנם השינוי הנדרש בוצע. אם כך היו נוהגות הנתבעות ואם היה מתברר לנתבעת 1 כי המבוטח לא פעל ע"פ דרישותיה, עמדו לזכותה הוראות חוק חוזה הביטוח התשמ"א-1981 המאפשרות לה לבטל את פוליסת הביטוח בטרם קרות מקרה הביטוח, ודבר זה לא נעשה במקרה שבפני... אמור מעתה כי אין זה מספיק לכלול דרישה למיגון נוסף בפוליסה או בהצעת הביטוח אלא על המבטח לוודא כי המבוטח אומנם פועל או פעל ע"פ הנחיה וההפניה האמורה. על המבטח לעקוב אחר ביצוע דרישתו למיגון."

סיכומו של דבר, גם אם בדיעבד, לאחר האירוע הביטוחי, נמצא כי המבוטח לא עמד בכל תנאי המיגון שבפוליסה, לא ניתן לומר כי מדובר בסוף פסוק מבחינתו. יש למבוטח כלים שונים לנסות לשנות את "רוע הגזירה" בין היתר, על בסיס שאלות של החמרת סיכון מצד המבטחת, אך גם על בסיס השאלה האם המבטחת מילאה את חובותיה על פי הדין דהיינו ווידאה עובר לאירוע הביטוחי באופן אקטיבי כי המבוטח ער לתנאי המיגון שבפוליסה וכן ווידאה באופן אקטיבי (עובר לאירוע הביטוחי) כי תנאי המיגון קיימים במקום כפי שדרשה.