על מבוטח סמוי והאם המבטחת יכולה לשבב שוכר בגין תגמולים ששילמה למשכיר
[07/2022]
לא אחת עולה שאלת המניעות של מבטחת המשכיר להגיש תביעת שיבוב כנגד השוכר שגרם ברשלנותו נזק לדירה שכורה בה מתגורר. מבטחת הדירה שילמה לבעל הדירה (המשכיר המבוטח) תגמולי ביטוח על פי הפוליסה, ולאחר מכן מנסה לשבב את הנזק ששילמה מכוח זכות תחלוף כנגד השוכר (שאינו מבוטח בפוליסה). בהקשר לכך, עולה לפרקים בהליכים מעין אלו, השאלה אם קיימת למבטחת מניעות לבוא בתביעה כנגד השוכר (למרות שהוא אינו נקוב בפוליסה כמבוטח).
כידוע, על פי המותווה בפסיקה, מקום בו התחייב המבוטח [שלימים ניזוק] כלפי גורם כלשהו [לימים המזיק] לשחררו מאחריות, יכול ויהא בכך כדי להביא למניעות של מבטחת הניזוק [המבוטח] להגיש תביעת שיבוב כלפי אותו גורם מזיק וכדברי בית המשפט בעניין נרות ירושלים [ע"א 9311/99 מנורה נ' נרות ירושלים אילום (1987) בע"מ]: "לעתים זכות התחלוף נשללת על-פי הוראות שבהסכם בין הניזוק למזיק, לעתים נשללת היא בהסכם בין המבטח למבוטח. דיוננו בשלילת זכות התחלוף בין הניזוק למזיק יתמקד במקרה שבו לפני קרות הנזק נעשה הסכם שבו התחייב מי שלימים ניזוק לשחרר מאחריות את מי שלימים הזיק. כשנעשה הסכם כזה אין לניזוק זכות כלפי המזיק. מכיוון שכך, אין גם למבטח זכות כלפי המזיק: המבטח בא "בנעליו של הניזוק"."
לפיכך, בתי המשפט נדרשים לא פעם לפרשנות ולכוונת הצדדים בהסכם השכירות, על מנת לבחון האם הניזוק המבוטח [משכיר] התכוון לפטור את המזיק [השוכר] מאחריות והאם התכוונו הצדדים לכך שהפוליסה תכסה גם את השוכר מפני אחריות לנזקים שנגרמים בעטיו. מקום בו בית המשפט מגיע למסקנה כי המבוטח פטר את המזיק מאחריות [טרם קרות מקרה הביטוח] או שהייתה כוונה של המשכיר שפוליסת הביטוח תכסה גם נזקים שנגרמים ברשלנות השוכר, עשוי בית המשפט לפטור את השוכר מאחריות ו/או לקבוע כי המבטחת מנועה מלתבוע את השוכר.
לא אחת בתי המשפט שללו את זכות השיבוב ממבטחת המשכיר וקבעו כי השוכר הינו למעשה "מבוטח סמוי" בפוליסת הביטוח (הגם שאינו מפורט בפוליסה).
בפסק הדין בעניין פלדמן, שלל בית המשפט תביעת שיבוב שהגישה המבטחת כנגד שוכר שגרם לנזק לנכס, ובין היתר תוך שציין כי השוכר נחשב למבוטח סמוי בפוליסה, למרות שהדברים לא צוינו במפורש בהסכם או בפוליסה. אגב, בפסק דין זה לטעמו של בית המשפט, כל מי שנכנס לביתו של המבוטח ברשות וגרם נזק שלא במתכוון, [ובכלל זה אף גורמים מזדמנים שמוזמנים לבצע עבודות כאלו ואחרות בביתו של המבוטח, דוגמת נגר, שרברב וכך גם השוכר של הדירה], עשויים להיחשב כמי "שמבוטח סביר לא היה תובע ממנו פיצוי או שיפוי" ובהתאם יכול ותישלל זכות התחלוף של המבטחת כלפיהם.
תא (י-ם) 33968-05-10 הפניקס נ' נדן פלדמן. (כב' הש' מר בר-אשר צבן, פס"ד 28/12/11) שאלת תחולת זכות התחלוף כשהמזיק שוכר של הניזוק-המבוטח – המקרה הנדון... בענייננו כאמור, דובר בשכירות של דירה בודדת (או של חדר בדירה), מכוח הסכם שכירות סטנדרטי ומינימאלי, שאינו כולל כל הוראה בעניין ביטוח הדירה, או בעניין זכות התחלוף. כך גם כאמור, אין כל הוראה מיוחדת בעניין זה בפוליסת הביטוח.... זכות התחלוף נשללת, אם הניזוק המבוטח מנוע מלתבוע את המזיק בשל הסכם שביניהם. שכן, מאחר שעל-פי עיקרון התחלוף המבטח עומד בנעלי המבוטח, כך ש"חד הם", אם המבוטח אינו יכול לתבוע את המזיק, אזי גם המבטח מנוע מלתבוע אותו... בהיעדר כל ראייה בדבר הכוונה הסובייקטיבית של הצדדים, ומאחר שגם לא התבקשה הבאת ראיות בעניין זה, לא ניתן להיבנות מניחושים או מהשערות, ויש לתור אחר התכלית האובייקטיבית של הסכם השכירות ושל חוזה הביטוח (הפוליסה). .. מעצם ביטוח הדירה שבה המבוטח אינו גר, אלא השוכר גר בה, משתמעת כוונתו של המשכיר שהביטוח יכסה כל מקרה ביטוח שנכלל בפוליסה. מכאן שכוונת המשכיר, וממילא גם כוונת השוכר, שפוליסת הביטוח תהיה גם לטובת השוכר. שנית, אילו כוונת הצדדים לא הייתה שפוליסת הביטוח תהיה גם לטובת השוכר, יש להניח שהמשכיר היה מיידע את השוכר-הנתבע, ואף היה דורש ממנו לוודא הוצאת פוליסת ביטוח על שמו של השוכר ולטובתו.... המסקנה המתבקשת היא, שמשכיר הוגן המבטח את הדירה שהוא משכיר ושאינו מתגורר בה, מתכוון שהביטוח יכסה גם את נזקי השוכר. אילו המשכיר לא התכוון לבטח את הדירה באמצעות פוליסת ביטוח שתכסה גם נזקים ששוכר עשוי לגרום להם ברשלנותו, היה מיידע את השוכר, והשוכר הסביר היה מבטח בעצמו את הדירה שאותה שכר.... בהתאם להוראת סעיף 62(ג) בחוק חוזה הביטוח, .... על-פי הוראת סעיף קטן (ד)... זכות התחלוף אינה קמה אם מקרה הביטוח נגרם "שלא בכוונה" בידי צד שלישי "שמבוטח סביר לא היה תובע ממנו פיצוי או שיפוי, מחמת קרבת משפחה או יחס של מעביד ועובד שביניהם". ... גישת המלומדים היא שהרשימה אינה סגורה, וכי ישנם גורמים רבים אחרים, שלגביהם תישלל זכות התחלוף. המבחן אם כן צריך להיות, שאם הרשלן המזיק הוא מי "שמבוטח סביר לא היה תובע ממנו פיצוי או שיפוי", אזי תישלל זכות התחלוף. עם אלו ניתן גם למנות למשל, אורח... לקוח של המבוטח...שָׁכֵן או כל כיוצא באלו. נראה שגם שוכר דירה נמנה עימהם, במיוחד במקום שהמשכיר ביטח את הדירה, ביודעו שהוא עצמו אינו מתגורר בה, כך שהלכה למעשה, הוא (המשכיר) גם לא יוכל לגרום בעצמו למקרה ביטוח, וממילא שהתכוון שהביטוח יכסה נזקים שייגרמו על-ידי השוכר.
נציין, כי בין יתר הטענות שיכול ועשויות לפטור את השוכר, ניתן למנות גם את הטענות הבאות:
טענה לפיה עצם העובדה שהדירה מושכרת בתקופה שלגביה הפוליסה בתוקף ושזו נועדה לכסות נזקי רכוש די בכך כדי ללמד שכוונת המשכיר שיהיה כיסוי ביטוחי לכל מקרה ביטוח, שייגרם על-ידי השוכר, ומכאן שכוונת המשכיר והשוכר שהפוליסה תהיה גם לטובת השוכר.
טענה לפיה משכיר הוגן המבטח את הדירה שהוא משכיר ושאינו מתגורר בה, מתכוון שהביטוח יכסה גם את נזקי השוכר, ואם לאו, היה מיידע את השוכר, והשוכר הסביר היה מבטח בעצמו את הדירה שאותה שכר.
טענה לפיה אילו כוונת הצדדים הייתה שהפוליסה לא תהיה גם לטובת השוכר, וכוונתם הייתה שהשוכר יהיה חייב לפצות את המשכיר בגין נזקים שגרם להם ברשלנותו, אזי יש להניח שהדבר היה נכתב במפורש בהסכם. ומקום בו המשכיר לא תבע את השוכר יש לראותו ככזה שמבוטח סביר לא היה תובע ממנו פיצוי, דבר שיכול ויש בו לשלול את תביעת המבטחת כנגד המזיק.
טענה לפיה חזקה על מבטחי משכירי דירות כי פוליסת הביטוח תכסה נזקים שייגרמו להן ולתכולתן, שהם מגלמים את התשלום עבור הביטוח בדמי השכירות שהם גובים.
טענה לפיה ניתן לראות ביחסים שבין שוכר משכיר ככאלו אשר בעטיים "מבוטח סביר לא היה תובע ממנו פיצוי או שיפוי".
בפסה"ד בעניין לואיס גולד, ציין בית המשפט כי כאשר משכיר הדירה מבטח אותה בעת ששוכרים גרים בה, הוא עושה כן לצורך כיסוי נזקים שייגרמו השוכרים ויש לראות בשוכרים כמבוטחים סמויים. תאמ (י-ם) 51288-10-13 הראל נ' לואיס גולד (כב' הרשם הבכיר בנימין בן סימון, פס"ד 06/01/2016 "בענייננו, שוכרים של נכס גרמו ברשלנותם נזקי אש לדירה מושכרת. המבטחת של המשכיר פיצתה את המשכיר בגין נזקי השריפה ותבעה את השוכרים בתביעת תחלוף. השאלה העומדת לדיון היא האם בנסיבות העניין יש לקבוע כי המשכיר ויתר על זכות התחלוף כלפי השוכרים. מהות היחסים בין משכיר דירה לשוכר דירה הינה כזו שהאינטרס העליון של משכיר הדירה הוא לצמצם ואף למנוע כל סיכון אפשרי שייגרם לדירה על ידי השוכרים וזאת מכל סיבה שהיא. ויודגש, משכיר הדירה אינו עושה זאת מאהבת השוכרים אלא על מנת לצמצם את נזקיו במקרה של פורענות. יתר על כן, כאשר משכיר הדירה מבטח אותה בעת ששוכרים גרים בה, הוא עושה כן למען כסות נזקים שייגרמו השוכרים ועל כן יש לראות בשוכרים כמבטחים סמויים. ... מסקנה זו לעיל מתיישבת עם העובדה שהנתבעים ביטחו את התכולה בו בזמן שהמשכיר ביטח את המבנה. מעצם זאת ניתן לומר, כי הייתה חלוקה דה פקטו של האחריות הביטוחית ולפיה: המשכיר יבטח את המבנה כפי שאכן ביטח בפועל, בעוד שהנתבעים אחראים לבטח את התכולה. ..."
באופן דומה בעניין רחמין, הכיר בית המשפט בשוכר ככזה שמבוטח בפוליסה למרות שלא צוין בפוליסה כמבוטח.
תא (ת"א) 5865-03-10 ביטוח ישיר נ' ירון חיים רחמין (כב' הש' אורלי מור-אל, פס"ד 20/05/2013. "ענייננו שלנו במצב דברים, של שכירות דירה בודדת מכוח הסכם שכירות מינימאלי, שאינו כולל כל הוראה בעניין ביטוח הדירה או בעניין זכות התחלוף. כך גם אין כל הוראה מיוחדת בעניין זה בפוליסה הנדונה... "בענייננו, ניתן ללמוד על אומד דעתם של המבוטחים-המשכירים, מן הנסיבות, שהרי אין מחלוקת שהדירה הייתה מושכרת לנתבעים בתקופה שלגביה פוליסת הביטוח הייתה בתוקף ושאותה פוליסה נועדה לכסות נזקי רכוש ובהם נזקי אש, שעשויים להיגרם לדירה ולתכולתה כתוצאה ממעשה רשלנות. במקום שבו בעל דירה, משכיר את הדירה לאחרים ומבטח אותה מפני נזקים שונים ובהם נזקי אש, הגם שאינו מתגורר בה בעצמו, הרי שדי בכך כדי ללמד שכוונתו הייתה שיהיה כיסוי ביטוחי לכל מקרה ביטוח ובכלל זה נזקי אש, שייגרם על-ידי השוכר. מבחינה זו, אמנם המוטב והמבוטח הוא המשכיר, אבל מעצם ביטוח הדירה שבה המבוטח אינו גר, אלא השוכר גר בה, משתמעת כוונתו של המשכיר שהביטוח יכסה כל מקרה ביטוח שנכלל בפוליסה מבלי שלחברת הביטוח תהא הזכות לחזור לצד ג' שמתגורר בדירה בהרשאתו. מכאן שכוונת המשכיר, וממילא גם כוונת השוכר- שדמי השכירות נקבעו בין היתר תוך שכלול דמי הביטוח בגדרם, שפוליסת הביטוח תהיה גם לטובת השוכר.
__________________________________________________________________________________
אין באמור לעיל בכדי להוות משום יעוץ משפטי או תחליף לייעוץ משפטי או חוו"ד . בכל מקרה יש לפנות לקבלת ייעוץ משפטי מעורך דין.