פוליסת חבות מוצר - נזק פיזי - על פי פסק הדין בעניין ת.א. 7597-05-15

פוליסת חבות מוצר - נזק פיזי - על פי פסק הדין בעניין ת.א. 7597-05-15

01/2024

 הפעם ברצוני להתייחס בקצרה לפסק-דין שניתן לאחרונה בבית המשפט המחוזי (מחוז מרכז) ת.א. 7597-05-15 (בפני כבוד השופט יחזקאל קינר), בין היתר, בהקשר לביטוח חבות המוצר ובדגש על יסוד הנזק הפיזי.

המדובר בתביעה ע"ס של קרוב ל-11 מיליון ₪ שהוגשה מטעם חברת "אלקטרוניקס" נגד חברת "סמיקום" וחברת מגדל. בית המשפט דחה את התביעה ממכלול של טעמים, אך ברצוני להתמקד בפרשנותו של בית המשפט לפוליסת חבות המוצר שנערכה בחברת מגדל.

המחלוקת המהותית בין הצדדים בהקשר לעניין זה, נגעה לשאלה האם הסוללות התקולות (שגרמו לכאורה לקיצור משמעותי בחיי המדף של מערכות האזעקה והגילוי) גרמו ל-"אובדן או נזק פיזי" למערכות גילוי האש שהותקנו בבתי הלקוחות של התובעת.

המונח "נזק" בפוליסה נשוא התביעה הוגדר כ- אובדן או נזק פיזי לרכוש מוחשי השייך לצד שלישי לרבות אובדן גרר הנובע מכך.

מגדל טענה כי קיצור חיי המדף של הסוללות שכתוצאה מכך נאלצו להחליפם במערכות, אינו מהווה נזק פיזי לרכוש. לשיטת מגדל, אם וככל שהסוללות היו גורמות לדוג' לשריפה, אזי היה ניתן לראות בכך נזק פיזי לרכוש מוחשי, אלא שבמקרה שנדון, מדובר היה בהוצאות בגין אובדן רווחים בשל הצורך בהחלפת סוללות (תקולות) בסוללות אחרות.

בית המשפט פסק כי: "אני סבור כי קביעה לפיה הפסקת פעולתן של הסוללות גרמה לנזק פיזי לגלאי האש בהן היו מותקנות, תמתח את גבולות פרשנות הפוליסה יתר על המידה, ולא תהיה מוצדקת. הפסקת פעולת הסוללות הביאה אומנם לכך שגלאי האש לא ימלאו את ייעודם עד החלפת הסוללות התקלות בסוללות תקינות, אך לא נטען ולא הובאה כל ראיה כי נגרם להם נזק פיזי כלשהו, כי ניזוק רכיב מרכיבי גלאי האש, וכי נדרש תיקון כלשהו שלהם... מרכיב ה"פיזיות"" הנדרש לפי ההגדרה בפוליסה, לא התקיים אפוא, במקרה זה".

על פי נוסח הפוליסה, נדרש יסוד נזק פיזי ועל פניו, על פי תיאור האירוע והנזק, קשה היה לראות בנזק שנגרם עקב השימוש בסוללות שהותקנו במערכות - כנזק פיזי.

יוזכר, כי בפסק הדין בבית המשפט העליון בעניין מ.ג.מ.נ נגד הכשרה ע"א 7439/06 (אומנם בהקשר לפוליסת עבודות קבלניות אך נדון שם גם הגדרת המונח נזק פיזי) קבע בית המשפט כי לא התקיים באותו עניין נזק פיזי לרכוש.

"חברת הביטוח טענה בסיכומיה כי יסוד ה"נזק הפיזי" לא הוכח, שכן עסקינן בפגם ולא בנזק. טענה זו מקובלת עלי. יציקת הבטון כשלעצמה, לא ניזוקה, אלא בוצעה באופן פגום, וליתר דיוק, בוצעה באופן שאינו תואם את דרישות תנובה-המזמין. מגמן נאלצה אמנם להרוס את היציקה הפגומה, מה שגרם לה נזק, אך מדובר בנזק כספי, נזק כלכלי טהור.... הדברים יפים גם לענייננו. למרות שככל הנראה, היה נגרם לבריכה נזק פיסי, אילו היו משתמשים בה לייעודה, נזק כלכלי הנדרש למניעת נזק פיזי אינו מכוסה בפוליסה מסוג זה. כך, לדוגמה, מעקה שנבנה בגובה נמוך מהתקן הנדרש בחוזה או בדין, עשוי לגרום לכך שביום מן הימים פלוני יפול מגובה רב וייפגע. המעקה הנמוך מהווה אי התאמה בביצוע העבודות, אך אי ההתאמה כשלעצמה אינה בבחינת "נזק" תאונתי המכוסה בפוליסה ובקיצור, יש להבחין בין נזק פיזי-חומרי לרכוש, למשל כתוצאה מהתמוטטות או שקיעה, לבין הוצאה כספית שנועדה לתיקון פגמים ואי התאמות שנפלו בעבודתו של הקבלן".

רוצה לומר, יש להבחין בין נזק פיזי לרכוש לבין הוצאה כספית שנועדה לתיקון פגם או ליקוי ברכוש. במקרה של "אלקטרוניקס", מדובר היה כפי הנראה בהוצאה כספית שנועדה לתיקון או החלפה של הרכוש ולא בנזק פיזי לרכוש.

לפיכך, בעת רכישת פוליסת חבות מוצר יש לבחון היטב את הגדרת "מקרה הביטוח" / הגדרת המונח "נזק", שכן, ככלל, מבדיקה שערכנו נמצא כי ברוב פוליסות חבות המוצר בחברות השונות, אכן נדרש יסוד "הפיזיות" כתנאי לכיסוי הביטוחי, אך מאידך ישנם בשוק פוליסות חבות מוצר שאינן מצריכות היות האירוע נזק פיזי (אלא היות האירוע תאונתי שגרם להיזק לרכוש צד שלישי). מדובר בהבדל משמעותי, שיש בו במקרים רבים כדי לסכל את תשלום תגמולי ביטוח.

כדוג' אציין, כי בפוליסת חבות המוצר של הפניקס, מוגדר מקרה הביטוח (בגין נזק רכוש להבדיל מנזק לגוף) כ-"אירוע תאונתי אשר גרם להיזק לרכוש צד שלישי". אין אזכור לנזק פיזי.

גם בפוליסת חבות מוצר של הכשרה אין דרישה לנזק פיזי: "תובענה שהוגשה נגד המבוטח ... בשל חבות המבוטח על פי חוק כלפי צד שלישי בגין אירוע תאונתי שגרם ... נזק לרכוש אשר נגרם עקב מוצר שיוצר על ידי המבוטח או מוצר שיובא על ידו או שווק על ידו או הופץ על ידו...".

מיותר לציין, כי ככל שהגדרת "מקרה הביטוח" או המונח "נזק" רחבה יותר, הרי שבבוא יום הפקודה, הדבר יסייע טוב יותר למבוטח לנסות ולקבל את הפיצוי/תגמולי הביטוח.