שכ"ט מומחים -האם המבוטח זכאי לפיצוי גם בגין שכ"ט השמאי?

שכ"ט מומחים -האם המבוטח זכאי לפיצוי גם בגין שכ"ט השמאי?

03/2025

אני מניח שגם אתם נתקלתם לא אחת בסירוב של חברת הביטוח לשאת בהוצאות המומחים שהפעיל המבוטח לאחר קרות האירוע הביטוחי. בדרך כלל, המחלוקת בהקשר להוצאות המומחים תעלה ביתר שאת בקשר לשכ"ט השמאי. הפעם ברצוני להתייחס בקצרה לסוגיה זו.

כידוע בפוליסות שונות (כלל ביט, הראל ביט, פוליסות אש (משולבת הראל), פוליסת עסקים גדולים (פניקס) ואח') קיים כיסוי (לפעמים כחלק אינטגרלי מהפוליסה ולפעמים כהרחבה) בגין שכ"ט אדריכלים ו/או בגין הוצאות הכנת תביעה.

ככלל, על פי ההגדרה בפוליסות השונות זכאי המבוטח לקבל הוצאות "שכר אדריכלים" (פניקס, הראל  ואח') הכולל על פי ההגדרה המקובלת: הוצאות בגין תכנון, מדידה, פיקוח והשגחה של אדריכלים, מהנדסים יועצים ומומחים אחרים, לרבות הוצאות כנ"ל הנובעות מחוקי-עזר עירוניים וכו'. אומנם ההגדרה רחבה עד מאוד ככזו שכוללת גם כל מומחה אחר, אך על פי הסעיף הוגבל הכיסוי לשיפוי עבור הוצאות קונקרטיות (תכנון, מדידה, פיקוח והשגחה).

הגדרה רחבה יותר קיימת בפוליסות אחרות במסגרת ההרחבה של הוצאות "הכנת תביעה" (לא אחת בתמורה להרחבה מפורשת שיש לבקש בעת ההתקשרות הביטוחית), לדוג' בפוליסה משולבת לביטוח אש - הראל נקבע כי: "אם נרשם ברשימה כי הרחבה זו בתוקף, אזי יורחב הביטוח על פי פרק זה לכסות הוצאות שהוצאו על ידי המבוטח בגין שכר טרחת רואי חשבון, אדריכלים, מבקרים, מהנדסים או מומחים אחרים של המבוטח ו/או הוצאות תקורה הנחוצות לצרכי הכנה ו/או הגשה ו/או אישור של נתונים או מידע המצויים בספרי או מסמכי המבוטח או כל תיעוד והוכחות אחרות, הנדרשים על ידי המבטח בעקבות מקרה ביטוח.".

שאלת הוצאות המומחים הגיעה עד לבית המשפט העליון - אך דווקא בהקשר לדרישת חברות הביטוח לקבל שיפוי בתביעות שיבוב בגין הוצאות המומחים מטעמן. בית המשפט העליון קבע כי חברת הביטוח זכאית להשבה גם בגין רכיב זה. ולעניות דעתי, אם כך נקבע לגבי חברת ביטוח שהפעילה מומחים על מנת לבחון את נסיבות האירוע והיקף הנזקים, אין סיבה כי דין דומה לא יחול גם על מבוטחיהן. ראו לעניין זה, ע"א 2906/01 עירית חיפה נ' מנורה "האם זכאיות חברות הביטוח במסגרת זכות התחלוף לשיפוי בגין הוצאות שמאות שבהן נשאו לצורך הערכת הנזק, מקום שהערכה זו שימשה בסיס לפיצוי המבוטחים על פי חוזי הביטוח? במקרה שלפנינו מדובר בשכר טרחתם של שמאים, אשר כפי שקבע בית המשפט בצדק לא ניתן היה לשום את הנזק ללא חוות הדעת שניתנו על ידם. אכן, חוות דעת אלה הוזמנו ונערכו בראש ובראשונה במסגרת היחסים החוזיים שבין חברות הביטוח למבוטחיהן על מנת שתהיה בידי חברות הביטוח שומת נזק אשר מתוכה ניתן יהיה לגזור את תגמולי הביטוח. יחד עם זאת, וככל שבתביעת תחלוף עסקינן, משרתות חוות דעת אלה מטרה נוספת. הן מוצגות כחוות דעת שמאיות על מנת להוכיח כלפי המזיקים את שיעור הנזק שנגרם לניזוקים. ... אין אפוא כל טעם מבורר שלא לפסוק לטובת חברות הביטוח את שכר טרחת השמאים שחוות דעתם שימשו אותן במסגרת תביעת התחלוף להוכחת הנזק, הגם שמדובר בחוות דעת אשר שימשו אותן גם לצורך קביעת תגמולי הביטוח ביחסים שבינן ובין מבוטחיהן...".

ואכן, הפסיקה הכירה לא אחת בדרישת המבוטח מחברת הביטוח לשאת בהוצאות השמאי.

בפסק הדין בעניין ת"א (מחוזי מרכז) 42980-10-10 פשן אופנה נ' הראל אישר כבוד השופט קינר את שכר טרחת השמאי מר משה הנדלמן בשיעור של 4% מתגמולי הביטוח: "לא הובאו ראיות סותרות לטענת הנדלמן כי הסכמי שכר טרחה דוגמת זה שנעשה איתו נעים בין 3% ל-8% מסכום השיפוי. הסכם זה כלל גם תשלום לבעלי מקצוע שונים (מומחים ומהנדסים), ובשל כך אינני פוסק, למשל, את שכרו של המהנדס לוסקי מטעם התובעת שערך עבורה חוות דעת בנושא מיזוג האוויר (ר' חשבונית עסקה שצורפה לחוות הדעת של הנדלמן). נוכח האמור לעיל מצאתי מקום לקבל חלקית את העתירה בעניין רכיב זה, ולקבוע כי הנתבעת תשלם לתובעת בגין ניהול התביעה על ידי השמאי הנדלמן סך של 4% מתגמולי הביטוח שייפסקו לתובעת במסגרת פסק דין זה."

בפסק הדין בעניין ת"א 34580-10-20 שרביט נ' מנורה, אישר בית המשפט (כב' הש' ליאת הר ציון) שכר טרחת שמאי בשיעור של כ-6%-7% וקבעה כי מדובר בדרישה לגיטימית של מבוטח: "... מחלוקת נוספת נוגעת לשאלת היקף שכ"ט השמאי.... עיון בהוראות הפוליסה מעלה כי לא קיימת הגבלה על הוצאות השמאות. לאור הכלל המשפטי בדבר פרשנות כנגד המנסח ביחס מבטח מבוטח ובמסגרת קניית הסיכונים על ידי הצדדים, חזקה כי ככל שחברת הביטוח בקשה להגביל את סכום ההוצאות או לאשרן מראש, היתה קובעת זאת מפורשות בהסכם. סייג זה לא נרשם בפוליסה ובהתאם מכלכל המבוטח צעדיו. כך גם לא נרשם כל סייג המגביל את סכום ההוצאות בסכום ו/או קובע טווח מסוים. על כן, על כן אני סבורה לא ניתן למנוע מאת המבוטח שימוש בשירות שמאות לצורך טיפול מיטבי בתביעותיו... מעיון בפסיקה רלוונטית אליה הפנה התובע, עולה כי בית המשפט המחוזי קבע כי חברת הביטוח לא סתרה את טענת השמאי לפיה שכר טרחתו בנסיבות נע בין 4% ל- 8% מסך הפיצויים.... הנתבעת לא הוכיחה כי בנסיבות שבפנינו, המדובר בדרישה חריגה וכאמור הנטל חל עליה בהקשר זה ככל שמדובר בסייג לפוליסה וביתר שאת כאשר המדובר בסייג שאינו כתוב באופן מפורש."

סיכומו של דבר, לדעתנו, בקרות האירוע הביטוחי, המבוטח זכאי לקבל הוצאות בגין שכ"ט מומחים ואף את שכר טרחת השמאי מטעמו (כפי שאף המבטחת זכאית לקבל השבה בתביעות שיבוב בגין שכר טרחת מומחים שהיא הפעילה). על פי הפסיקה נראה כי שכר טרחה שבגבולות 4%-6% הינו סביר ומקובל. עם זאת לא נצא ידי חובה אם לא נזכיר כי קיימת פסיקה במסגרתה עלתה תרעומת מסוימת של בית המשפט על כך כי שכר טרחת השמאי נקבעה באחוזים דבר שיש בו לכאורה כדי לגרום למומחה להיות בעל אינטרס בתיק. בכל הכבוד ולדעתי הצנועה, משעה שתשלום שכ"ט באחוזים קיים כדבר שבשגרה וכך מקובל בשוק הביטוח מזה שנים רבות, הן מצד המבוטחים (שמשלמים ככלל באחוזים לשמאי) והן מצד המבטחים (אשר משלמים שכ"ט לפי תעריף אחוזים), נראה כי מדובר בגזרה שאין הציבור יכול לעמוד בה וניתן לדעתי, לסמוך על המקצועיות של השמאי שיעשה את עבודתו כראוי ובאופן ענייני ובמנותק מהסדר שכר טרחתו.